ויסקונסין: עוד לבנה שתחזור לחומה הכחולה?

הדמוקרטים נחושים שלא להפסיד שוב במדינה, שב-2016 הצביעה לרפובליקאי לראשונה מזה 30 שנה. אך ההפגנות הסוערות על רקע גזעי, שפרצו בה בשבוע שעבר לאחר ששוטרים ירו בגבר אפרו-אמריקאי בלתי חמוש, עלולות לסייע דווקא לטראמפ במדינה בעלת הרוב הלבן

מפגינה מתעמתת עם חבר מליציה חמושה בוויסקונסין, ב-25 באוגוסט | Photo by Tayfun Coskun/Anadolu Agency via Getty Images

אוכלוסייה: 5.8 מיליון תושבים (מקום 20 בארה״ב), מתוכם 86.2% לבנים, 7.1% לטינים או היספנים, 6.3% אפרו-אמריקאים, 3% אסיאתים. מספר אלקטורים: 10 נוטה מסורתית ל: דמוקרטים הצביעה ב-2016: טראמפ (זכה בפער של 0.7%) סנאטורים: דמוקרט ורפובליקאי (אינם עומדים לבחירה) נציגים בבית הנבחרים: 8 (3 דמוקרטים, 5 רפובליקאים) מושל: טוני איוורס, דמוקרט (נבחר ב-2018) הסקרים אומרים: ביידן מוביל באופן רציף מאז אפריל בפער קטן אך יציב

למה היא מעניינת?

יחד עם מישיגן ופנסילבניה, ויסקונסין היתה בעבר חלק מה״חומה הכחולה״ שהצביעה באופן מסורתי לדמוקרטים. תושבי המדינה לא הצביעו לרפובליקאים אפילו כאשר פול ראיין, יליד המדינה ונציגה בקונגרס, רץ כסגן הנשיא של מיט רומני ב-2012. מסיבה זו, מכל השלוש היא הייתה המדינה המפתיעה ביותר ש"התהפכה״ בבחירות 2016 והצביעה לטראמפ. לפניו, הפעם האחרונה שבמדינה לא הצביעו לדמוקרט הייתה בבחירות 1984, כאשר הנשיא רונלד רייגן רץ לכהונה שנייה. הקמפיין של הילרי קלינטון פספס את המגמה לחלוטין, והביטוי ״You should have campaigned in Wisconsin״ הפך למטבע לשון בקרב הדמוקרטים לתיאור כל פאשלה שאפשר וצריך היה להיערך לקראתה מראש. הבוחרים במדינה מחוברים היטב ל״מצב הרוח הלאומי״ ולרוב מצביעים למועמד שגם ינצח את הבחירות (חריגים בולטים: שני הנשיאים לבית בוש, בכל שלוש הקדנציות המצטברות שלהם). ויסקונסין גם הפכה בשנים האחרונות לאחת המדינות בעלות המרוצים הכי צמודים, כאשר המושל הדמוקרטי טוני איוורס נבחר ב-2018 להחליף את הרפוליקאי המכהן סקוט ווקר, בזכות רוב דחוק של כ-30 אלף קולות. למטען ההיסטורי הזה התווסף בשבוע שעבר גם מרכיב גזעי משמעותי, לאחר פרסום סרטון שבו נראה צמד שוטרים יורה שבעה כדורים בגבו של ג'ייקוב בלייק, גבר אפרו-אמריקאי, במהלך מעצר שגרתי בעיר קנושה במדינה. האירוע, שהתרחש במקביל לוועידה של המפלגה רפובליקאית, הוציא שוב לרחובות את המוחים על אלימות משטרתית בארה"ב. בלילה השלישי להפגנות נורו למוות שני מפגינים ושלישי נפצע - ככל הנראה מידיו של נער לבן בן 17 שנשא רובה סער. האירוע כמובן מיד זינק לראש הכותרות והתערבב עם המסרים שיצאו מוועידת המפלגה.

תיעוד הירי בג'ייקוב בלייק בעיר קנושה בשבוע שעבר, שהצית את ההפגנות הסוערות | מקור: יוטיוב

איך נראה המירוץ?

ביידן מוביל בסקרים כמעט מאז שהפך למועמד המפלגה – וממוצע הסקרים עומד כעת על 3.5%. עם זאת, לאחר שוויסקונסין הפכה למילה נרדפת לפאדיחה דמוקרטית, השנה אף אחד לא מעז להיות שאנן. לפני שהקורונה התערבה, ועידת המפלגה הדמוקרטית הייתה אמורה להתקיים במילווקי - הכבוד הגדול ביותר שלמפלגה יש להציע בשנת בחירות. בנוסף, לפני כשנה נבחר ליו״ר המפלגה במדינה בן ויקלר (Wikler), פעיל ותיק עם ניסיון שטח משמעותי. הבחירה בו לתפקיד חשוב אך אפור למדי מסמנת כי המפלגה הבינה שעליה לרענן את השורות עם פעילים מנוסים בארגון אירועים ודרבון בוחרים בעידן האינטרנט. לאחר שהוועידה הדמוקרטית הועברה ממילווקי למרחב הווירטואלי, טראמפ ניצל את הבמה הריקה והגיע לאסיפת בחירות במדינה בערב הפתיחה של הוועידה ב-17 באוגוסט. קידמו את פניו שלטי חוצות ששאלו “Where’s Joe?” כעקיצה ליריבו. זו הייתה הנסיעה השנייה של טראמפ לוויסקונסין בקיץ הנוכחי, בתקופה שבה עצרות בחירות הן נדירות ביותר.

עוד מוקדם לדעת כיצד ישפיעו אירועי הדמים של הימים האחרונים על המרוץ – האם יהיו אלה תומכי הרפורמה ששוב יתעוררו? או האם דווקא טראמפ ומסרי ה״חוק וסדר״ שלו יהדהדו חזק יותר בקרב הבוחרים במדינה, שהיא בעלת רוב לבן מובהק ומרחבים כפריים נרחבים? רמז מטרים אפשר למצוא בסקר מקומי שבדק את התמיכה במחאות Black Lives Matter. ביוני, מיד לאחר הריגתו של ג׳ורג׳ פלויד בידי שוטר במינסוטה השכנה, עמדה התמיכה בהפגנות על 61% מול 36%; אך באוגוסט, לפני הירי בקנושה, הנתונים עמדו על שוויון 48%-48%.

למה היא מתנדנדת?

לפני 2016, השנה המשמעותית ביותר במדינה עבור הרפובליקנים הייתה 2010. בחירות האמצע הראשונות בכהונה של אובמה התנהלו בצלו של המאבק הסוער על רפורמת הבריאות שלו, אשר טען את המפלגה הרפובליקאית בכוחות מחודשים. בוויסקוסין זה התבטא בניצחון סוחף של המפלגה, שהשתלטה על אחוזת המושל, הרוב בשני בתי המחוקקים המקומיים, אחד המושבים בסנאט ושניים בבית הנבחרים. מיד אחרי הבחירות ב-2010 התקיים מִפקד אזרחים (census) והממשל הרפובליקאי המאוחד במדינה, בראשות המושל סקוט ווקר, קיבל את הזכות לשרטט מחדש את מחוזות הבחירה במדינה לטובתו. בנוסף, הממשל העביר חוק חדש בנוגע לאמצעי הזיהוי אותם נדרשים המצביעים להציג בקלפי, אשר ייתכן שהביא לירידה ממשית בשיעור ההצבעה בקרב קבוצות מסוימות, הנוטות לדמוקרטים, ב-2016. שתי הכהונות של ווקר (2018-2010) היו ידועות גם בשורה ארוכה של עימותים עם ועדי העובדים במדינה – הידוע מכולם עם ארגון המורים – לאור קיצוצים בתקציב והעברת חוקים שהגבילו את ההתאגדות ופגעו בכוחם. המושל הדמוקרטי הנוכחי, טוני איוורס, שנמצא בתפקיד שנתיים, מגיע משורות האיגודים הללו והיה בעבר המפקח של מערכת החינוך. עד כה, הוא בילה את מרבית הכהונה שלו בהתנגחויות עם בתי המחוקקים, שעדיין בשליטת הרפובליקאים, וטרם הצליח להעביר רפורמות משמעותיות בגישה להצבעה ולשנות את המצב שהשאיר לו קודמו.

הקרב בוויסקונסין, אם כן, הוא קודם כל קרב על הגישה לקלפי – ואחר כך על הנשיאות.