המהפך בהונגריה מפיח תקווה באזרחיה – ודאגה בירושלים

בראש סדר העדיפויות של ראש הממשלה ההונגרי החדש, פטר מדיאר, נמצא שיקום היחסים עם האיחוד האירופי, המחזיק 18 מיליארד אירו בכספי סיוע מוקפאים. הצורך ליישר קו עם בריסל צפוי לבוא על חשבון הווטו שקודמו בתפקיד, ויקטור אורבן, נהג להטיל על הצעות החלטה נגד ישראל במוסדות האיחוד. מצב חדש זה עלול לצמצם את חופש הפעולה של ישראל באירופה ולפגוע במעמדה ביבשת

ראש הממשלה הטרי פטר מדיאר (משמאל), שהדיח את ראש הממשלה לשעבר ויקטור אורבן, תחתיו עבד במשך שנים, בפרלמנט האירופי ב-2024 | Photo: Alain Rolland © European Union 2024 - Source : EP

ניצחונו הגורף של פטר מדיאר (Magyar Péter) בבחירות הכלליות בהונגריה ב-12 באפריל 2026 משקף בראש ובראשונה את עייפותו של העם ההונגרי מ-16 שנות שלטונו של רה"מ היוצא ויקטור אורבן, לצד מיאוס עמוק מקריסת תנאי המחיה הבסיסיים במדינה בתקופתו. אולם סיסמת הבחירות של תומכי מדיאר – "Ruszkik Haza!" ("רוסים, הביתה!")[1] – שהפכה לפופולרית והושמעה אפילו בעצרות של אורבן, מבטאת גם את רצונם של ההונגרים בשינוי במדיניות החוץ של ארצם. לאחר שנים של התרסה מצד ראש הממשלה היוצא מול בריסל והתקרבותו למוסקבה ובייג'ינג, ניצחונו של מועמד האופוזיציה מיוחס, בין היתר, גם להצהרותיו על הצורך להפוך את הקו הפרו-רוסי ואנטי-אירופי של הונגריה.

מאמר זה ינתח את הסיבות לניצחונו של מדיאר ואת הקו המדיני שהוא צפוי לאמץ עם תחילת כהונתו, לאחר שהושבע ב-9 במאי. כדי לתקן את היסודות הפוליטיים והכלכליים הרעועים במדינה – הקלף המרכזי בקמפיין הבחירות המוצלח של ראש הממשלה הטרי – הוא עתיד להתמקד בהתקרבות מחודשת לאיחוד האירופי ולמערב הליברלי. המשמעות המיידית עבור ישראל היא אובדן הווטו האוטומטי שהטיל משטר אורבן על החלטות נגדה במוסדות האיחוד, מה שעלול לפגוע משמעותית במעמדה באירופה.

עלייתו של האיש מבפנים

הניצחון של מדיאר ומפלגתו "טיסה" (Tisza) – שזכתה ב-141 מושבים מתוך 199 בפרלמנט – התבסס על יכולתם לייצר סינרגיה אופרטיבית בין שלושה זרמים חברתיים ורעיוניים שונים, שהתאחדו סביב המיאוס משלטונו בן 16 השנים של ויקטור אורבן:

הזרם הליברלי-מערבי – הדור הצעיר ותושבי המרכזים העירוניים, הרואים במדיאר אמצעי לשבירת השחיתות המוסדית ושיקום ערכי הדמוקרטיה.

הזרם השמרני-מסורתי – מצביעי אורבן בימין ופטריוטים בפריפריה, שחשו נבגדים מהראוותנות האוליגרכית של ויקטור אורבן, ואשר רואים במדיאר דמות אותנטית שאינה ניתנת לתיוג כ"אנטי-פטריוטית".

הזרם הכלכלי-קיומי – גורם חוצה מחנות, הממוקד בקריסת מערכות הבריאות והחינוך, השחיקה הכלכלית והעלייה ביוקר המחיה ("מחאת הלחם והחמאה"). עבור המצביעים הללו, אידיאולוגיה הינה משנית לביצועים בשטח.

אולם, מה שהיטה את הכף בבחירות אלה הוא כוחו הפוליטי והאלקטורלי של מדיאר, שנובע מהשילוב שבין זהותו הימנית השורשית, להיותו בכיר לשעבר במפלגת פידס (Fidesz) של אורבן, וכמי שמכיר את מנגנון השלטון ההונגרי על בוריו. שילוב זה העניק לו חסינות מפני התעמולה של אורבן ומפלגתו, שניסו לתייגו כ"סוכן זר" או כאנטי-פטריוט, ואפשרה למדיאר לחדור עמוק אל מעוזי הפריפריה השמרנית שהצביעה מסורתית לפידס.[2] 

גם שמה של מפלגתו של מדיאר, "טיסה" (Tisza), נבחר בקפידה ונשען על משחק מילים בעל משמעות לאומית כפולה בתרבות ההונגרית. השם מהווה הֶלְחֶם של ההברות הראשונות מתוך המילים ההונגריות "כבוד" (tisztelet) ו"חירות" (szabadság), ערכים המהווים את ליבת המצע של מדיאר. הבחירה בשם זה נועדה לשדר חיבור לשורשים ולזהות ההונגרית האותנטית, תוך עקיפת המונופול הלאומני של מפלגת השלטון פידס.

ניסיון העבר בהונגריה מלמד כי מועמד ליברלי או איש שמאל מובהק לא היה מסוגל להביס את מכונת השלטון של אורבן. במערכות בחירות קודמות הצליח אורבן למסגר את יריביו מהאופוזיציה הליברלית כאיום על זהותה הלאומית והדתית של הונגריה. לעומתם, מדיאר מיצב עצמו כגורם היחיד המסוגל להוביל מהלך עמוק של "ניקוי אורוות" ולעקור את השחיתות הריכוזית מתוך המערכת, תוך מתן ערובה לבוחרים כי התהליך לא ילווה בהמרת הזהות ההונגרית המסורתית באג'נדה ליברלית שתוכתב על-ידי בריסל.

פירוק שלושת הכ"פים

עם כניסתו לתפקיד באמצע מאי 2026 יירש מדיאר "מדינה לכודה"[3] (state capture – מדינה שמנגנוני הריבון והמשאבים הציבוריים הונדסו ושועבדו באופן שיטתי לטובת אינטרסים מפלגתיים ואוליגרכיים על חשבון טובת הכלל). בשל כך, עליו לתרגם ובמהירות את הכוח החוקתי בו זכה – רוב של יותר משני שלישים בפרלמנט, המאפשר לבצע שינויים מרחיקי-לכת בחוקה ולהחליף נושאי משרות בכירות מתקופת אורבן – להישגים חומריים וכלכליים, שיורגשו בכיסו של האזרח ויתנו מענה לצרכים של מצביעיו.

לצד המאמץ הכלכלי, הממשלה החדשה תידרש למאבק מוסדי עיקש, הכולל את שינוי החוקה; החלפת נשיא הונגריה, נשיא בית המשפט העליון, נשיא המשרד הלאומי למערכת המשפט, נשיא בית המשפט לחוקה והתובע הכללי, המהווים את שומרי הסף הרשמיים ואשר נאמנים לאורבן; ונטרול פקידות עוינת, המבוצרת במוסדות המדינה.

---

 מרכיב קריטי באסטרטגיית הפנים של מדיאר הוא פירוק האוליגרכיה שטופחה בתקופת אורבן – אולם היא אינה צפויה לוותר על אחיזתה במדינה ללא התנגדות

---

מרכיב קריטי באסטרטגיית הפנים של מדיאר הוא פירוק שיטתי של האוליגרכיה שטופחה בתקופת אורבן, החולשת על שלושה מעגלי השפעה: הון (כסף) – ניתוב מכוון של משאבי מדינה ונכסים ציבוריים לעבר מעגל מצומצם של שותפים פוליטיים; סמכות (כוח) – ביצור השפעה המושג דרך דומיננטיות מוחלטת בזירת התקשורת; ויוקרה (כבוד) – חלוקת סטטוס חברתי ומקצועי כגמול על נאמנות פוליטית. פירוק ארכיטקטורת "המדינה הלכודה" הכרחית לשיקום מוסדי, אך האוליגרכיה המבוצרת אינה צפויה תוותר על אחיזתה במדינה ללא התנגדות.

במקביל, נראה כי מדיאר מתייחס  לביטול מנגנוני התעמולה של משטר אורבן כיעד אסטרטגי דחוף. הממשל הקודם השתלט על כלי התקשורת הממלכתיים במדינה ועל גופי חדשות שהפכו מזוהים עמו.[4] מדיאר, שכינה את התקשורת הרשמית במדינה "מפעל שקרים", יפעל להקמת רשות שידור עצמאית כדי לנטרל את האחיזה של פידס בתקשורת ההמונים.[5] 

המפתח למימוש כל תוכניותיו השאפתניות של מדיאר טמון בשיקום הכלכלי של הונגריה – וזה עובר, בראש ובראשונה, דרך בריסל.

היפוך אסטרטגי ביחסי החוץ

בניגוד למשטר אורבן, שהסתמך על ייצור משברים חיצוניים ככלי הישרדותי פנימי, ממשלת מדיאר זקוקה ליציבות בינלאומית כדי לבלום את קריסתה הכלכלית של המדינה ולשקם את תפקוד מערכותיה האזרחיות. האמצעי המשמעותי ביותר לכך מצוי בידיו של האיחוד האירופי, שבדצמבר 2022 הקפיא כ-18 מיליארד אירו מכספי הסיוע האזרחיים של הונגריה בגין שחיתות ממסדית ופגיעה בעצמאות המשפטית תחת משטר אורבן (כ-10 מיליארד מקרנות השיקום האסטרטגיות וכשמונה מיליארד מקרנות התשתיות והפיתוח).[6] הישרדותה הפוליטית של ממשלת מדיאר תלויה באופן מוחלט בהפשרתם של משאבים אלה.

לפיכך, השינוי האסטרטגי המהותי ביותר במדיניות החוץ של הונגריה צפוי להיות המרתה של מדיניות "שבירת הכלים" של ויקטור אורבן מול האיחוד האירופי, בעבודה ממוסדת בתוך מסגרת הכללים שלו. אין זו תמורה אידיאולוגית ליברלית, שכן מדיאר ימשיך לקדם אג'נדה ימנית-שמרנית ולהתנגד לתכתיבים מבריסל הנוגעים במישרין בעקרונותיה, אלא "פרגמטיזם מוסדי" – ניסיון של ראש הממשלה החדש להשפיע מבפנים, דרך ערוצים דיפלומטיים שקופים ומחושבים, במקום להשתמש בזכות הווטו שלה ככלי סחטנות לעומתי.

כך, למשל, צפויה ממשלת מדיאר לשמור על יעד שמרני נוקשה בנושא הגירה, אך תשנה לחלוטין את שיטת הפעולה שלה בנושא. ראש הממשלה החדש הצהיר כי "אנו נתנגד למכסות המהגרים בתוך מוסדות האיחוד באמצעות בניית קואליציות עם מדינות הדומות לנו בדעותיהן, ולא דרך הפרה הצהרתית של החוק שתעלה למשלם המיסים ההונגרי מיליארדים בקנסות".[7] 

---

ממשלה מדיאר מתכוונת לזנוח את תפקיד ה"סוס הטרויאני" שמילאה בודפשט תחת ראש הממשלה היוצא ולחזור ללב הקונצנזוס האירופי כשותפה רציונלית

---

מנגד, בעוד שאורבן הפעיל את זכות הווטו השמורה לכל מדינות האיחוד כנשק אידיאולוגי לניגוח מוסדותיו – כפי שעשה בהתנגדותו להעברת סיוע לאוקראינה – סביר שמדיאר רואה בנכסים דיפלומטיים אלה משאב סחיר שיש להוון במהירות. הביטוי המובהק הראשון לכך הוא התחייבותו לצרף את הונגריה לתביעה הציבורית האירופית (EPPO), במטרה להוכיח את רצונו למגר את השחיתות הממסדית ולהבטיח גם בכך את שחרור הכספים.[8] באופן דומה, החסימה של הסיוע לאוקראינה תוחלף במנגנון משפטי של "הימנעות קונסטרוקטיבית" ופטור, אשר יאפשר לאיחוד לסייע לקייב ללא מעורבות הונגרית ישירה (ראו בהמשך).

לבסוף, מינויה של ד"ר אניטה אורבן לתפקיד שרת החוץ וסגנית ראש הממשלה היא מסר חשוב מצד מדיאר למוסדות האיחוד האירופי. אורבן כיהנה בשנים 2015-2010 כשגרירת הונגריה לביטחון אנרגטי תחת ראש הממשלה היוצא (על אף שם המשפחה הזהה, הם אינם קרובי משפחה), אך עזבה לאחר שממשלתו החליטה להגביר את התלות של הונגריה באנרגיה רוסית.[9] 

המנדט שקיבלה ד"ר אורבן ברור: לעגן מחדש את הונגריה במערכת הבריתות המערבית ולפרק את התלות באנרגיה הרוסית. מינויה נועד לאותת כי הממשלה החדשה מתכוונת לזנוח את תפקיד ה"סוס הטרויאני" שמילאה בודפשט תחת ראש הממשלה היוצא ולחזור ללב הקונצנזוס האירופי כשותפה רציונלית, אשר מחויבת למאמצי האינטגרציה ביבשת.

מפת הדרכים בחזרה לקונצנזוס

מייד לאחר בחירתו הודיע מדיאר באילו בירות אירופיות הוא מתכנן לבקר בראשית כהונתו. בחירת היעדים וסדרם מלמדים על הדרך בה הוא מתכנן להחזיר את ארצו לקונצנזוס ביבשת.

הצבת ורשה כיעד הראשון מסמלת את רצונו של רה"מ הנכנס לבסס ברית מרכז ומזרח-אירופית ערכית. זאת, על-ידי אימוץ המודל הפולני כ"אבטיפוס" האזורי לשחרור מדינה מ"לכידה שלטונית" וחזרה לקונצנזוס האירופי, כפי שעשתה ממשלתו של ראש ממשלת פולין דונלד טוסק ב-2023.[10] לכך מתווסף הרצון "להחיות" את קבוצת וישגראד (V4) כגוש אינטרסים ענייני ודמוקרטי, במקום קואליציית וטו אנטי-אירופית.

לאחר מכן יפנה מדיאר לביקור קריטי בבריסל, הזירה המרכזית לניהול משא ומתן ישיר להפשרת מיליארדי האירו המוקפאים.[11] כל הודעה חיובית על שחרור הכספים הללו, אפילו ברמה העקרונית, תשמש בידיו הוכחה למימוש הבטחותיו בזמן מערכת הבחירות. למעשה, עוד לפני כניסתו הרשמית לתפקיד, נפגש מדיאר ב-29 באפריל 2026 עם נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין. המפגש, שהוגדר כ"מוצלח ופרודוקטיבי", הבהיר כי הנציבות נכונה להפשיר את הכספים המוקפאים, בכפוף לביצוע רפורמות מיידיות מצד בודפשט.[12] ראש הממשלה החדש חותר כעת להשגת סיכום פוליטי עד סוף מאי, מאחר שאי-עמידה בלוחות זמנים אלו תמנע מנהלית את אישור העברתם של כ-10 מיליארד אירו, מה שיוביל לאובדן הזכאות להם לצמיתות.[13]

מדיאר בפגישתו עם פון דר ליין, בסוף אפריל 2026 | Photo: Dati Bendo © European Union 2026

על פי ניתוחי התקשורת ההונגרית והאירופית, הבחירה בווינה כיעד מדיני שלישי נועדה לאפשר שיקום מיידי של האמון הכלכלי הגלובלי. אוסטריה היא מהמשקיעות הזרות הגדולות ביותר בהונגריה ומי שנפגעה יותר מכל בתקופת אורבן.[14] זאת, לאחר שתאגידיה ומוסדותיה הפיננסיים ספגו במשך שנים מיסוי ענישתי והתערבות רגולטורית, שנועדו להעביר נתחי שוק לאוליגרכיה של מפלגת פידס.[15] 

התייצבותו של מדיאר בבירת אוסטריה תאותת למשקיעים הזרים על סיום עידן הכלכלה האוליגרכית בבודפשט ונטישת "קפיטליזם המקורבים" לטובת סביבה עסקית פתוחה. במקביל, המהלך מנתק אסטרטגית את הונגריה מהציר הפרו-רוסי ומבסס גשר דיפלומטי למוסדות האיחוד בבריסל דרך מדינה שכנה בעלת ממשלה שמרנית, גם כן כחלק מהמאמץ לשחרור הכספים המוקפאים.

סדרת הביקורים המתוכננים הללו ממחישה את הריאליזם הדיפלומטי של מדיאר: אימוץ גישה פרגמטית שתאפשר לו לקדם אג'נדה ימנית-שמרנית ישירות משולחן המועצה האירופית ולשמור על הריבונות הלאומית מול מה שנתפס כ"תכתיבים פרוגרסיביים" מצד נציבות האיחוד, למשל בסוגיות של חינוך ומגדר. השינוי המהותי לעומת משטר אורבן הוא שמדיאר ינהל את המאבקים האלה בתוך "גבולות הגזרה" המוסדיים של אירופה, מבלי לשעבד את האינטרס הלאומי למשברי וטו סחטניים כמו קודמו.[16]

הסבך עם ארה"ב ונאט"ו

בעוד דרכו הדיפלומטית של מדיאר למימוש יעדים מדיניים וכלכליים מול אירופה נראית ברורה, הוא ניצב בפני מציאות מורכבת מול בעלת ברית מרכזית – וושינגטון. בניצחונו הדיח מדיאר את בעל הברית העיקרי של הנשיא טראמפ באירופה, וכעת יהיה על ראש הממשלה הטרי לבנות עם הבית הלבן מערכת יחסים קונסטרוקטיבית מבלי להקריב את הקשרים עם בריסל.

יחסי ארה"ב-הונגריה שועבדו בשנים האחרונות לברית פרסונלית-אידיאולוגית בין טראמפ לוויקטור אורבן, שבמהלך כהונתו הארוכה הפך את בודפשט לראש גשר של הימין הפופוליסטי האמריקאי באירופה, תוך עקיפת הדרגים הממסדיים בוושינגטון.[17] מבין מאמציו של ממשל טראמפ לסייע לאורבן במערכת הבחירות, זכורה במיוחד הגעתו של סגן הנשיא ג'יי-די ואנס לבודפשט חמישה ימים לפני פתיחת הקלפיות, במטרה להגביר את התמיכה בראש הממשלה היוצא.

כעת, בהערכה זהירה, נראה שמדיאר ינסה לבסס את יחסיו עם הבית הלבן על שיקולים ענייניים ועמדה עצמאית הממוקדת באינטרסים של הונגריה, תוך הימנעות מניסיונות לרצות את הנשיא באופן אישי. כך, למשל, במסיבת עיתונאים שנערכה יום לאחר הניצחון בבחירות אמר ראש הממשלה הנבחר: "לא אתקשר לטראמפ, אבל אם הוא, או כל גורם אחר בממשל האמריקני, ינסו ליצור קשר איתנו, נדבר איתם כמובן".[18] 

אורבן עם טראמפ בבית הלבן, נובמבר 2025. רה"מ מדיאר יצטרך למצוא דרך ללבו של הנשיא האמריקאי, אחרי שהדיח את בעל בריתו הקרוב ביותר של טראמפ באירופה | Official White House Photo by Daniel Torok (Public domain)

עם זאת, גם תחת עננת אי-ודאות פוליטית, המשימה הביטחונית הדחופה ביותר של ממשלת מדיאר היא התמודדות עם הנתק המודיעיני ומשבר האמון העמוק מול קהילת המודיעין האמריקאית ונאט"ו. מדיניות החוץ תחת ויקטור אורבן, ובפרט ערוצי הקשר הישירים שלו מול מוסקבה ואי-טיפול בפריצות סייבר רוסיות לתשתיות המדינה,[19] הובילו בשנים האחרונות למידורה השקט של הונגריה ממעגלי שיתוף מידע רגישים, מחשש לזליגה מודיעינית.[20] 

ללא פעולות נקודתיות וממוקדות לטיהור שורות הממסד הממשלתי וקבלת "הכשר" ביטחוני מחודש – לא רק מצד הממסד האמריקאי, אלא גם מסוכנויות הביון המובילות באירופה – בידודה המעשי של בודפשט בליבת קבלת ההחלטות הטרנס-אטלנטית יימשך. מצב זה מהווה איום אסטרטגי עבורה, שכן חולשה ובידוד ביטחוני מול וושינגטון מערערים את כושר המיקוח של הונגריה גם במסדרונות האיחוד האירופי. 

לפיתת החנק של מעצמות המזרח

חרף הצהרותיו על התקרבות לאיחוד ולמערב הליברלי, הניסיון של מדיאר לשקם את כלכלת ארצו צפוי להתנגש במציאות גאו-כלכלית של "לכידה מבנית" עמוקה מול הציר המזרחי. לצורך הישרדותו הפוליטית, יצר משטר אורבן תלות מבנית וגיאוגרפית עמוקה במעצמות המזרח – משעבוד אנרגטי למוסקבה (נפט, גז וגרעין) ועד "לכידה תעשייתית" מול בייג'ינג, שהפכה את הונגריה לקבלנית הייצור האירופית של תעשיית הרכב החשמלי הסיני (תאגידי BYD ו-CATL). לכך ניתן להוסיף שורת מיזמי תשתית, דוגמת הרחבת הכור הגרעיני "PAKS 2" במימון רוסי וסלילת מסילת הרכבת בלגרד-בודפשט במימון סיני.

בניגוד לאורבן, מדיאר מסרב להשלים עם לכידה מבנית זו כגזירת גורל. אך מכיוון שנסיגה מהירה של ההון הסיני או ביטול פזיז של חוזי אנרגיה קיימים מול מוסקבה יובילו, בין השאר, לאובדן רבבות מקומות עבודה וקריסה משקית, אסטרטגיית "השבת הריבונות" של מדיאר אינה יכולה להתבסס על שבירת כלים מיידית.

תחת זאת, ראש הממשלה הטרי, בסיועה של שרת החוץ החדשה אניטה אורבן, המומחית לנושאי אנרגיה, צפוי להחיל מודל הדרגתי של "ניתוק מבוקר" (Controlled Decoupling). במסגרתו, הממשלה תנסה תחילה למנף את תקציבי האיחוד האירופי שיופשרו כדי להניע מהלכים לצמצום התלות ההונגרית ברוסיה בתחום האנרגיה.[21]

במקביל, הציג מדיאר במסיבת העיתונאים הבינלאומית הראשונה שלו מתווה "כיול מחדש פרגמטי" (Pragmatic Recalibration) כלפי השקעות סיניות. רה"מ הנבחר הצהיר כי הונגריה לא תנתק את יחסיה הכלכליים עם בייג'ינג ואינה מתכוונת לסגור את מיזמי הענק התעשייתיים הקיימים. עם זאת, הוא הציב דרישת סף רגולטורית נוקשה: המשך פעילותן של חברות סיניות יותנה מעתה בציות מוחלט לדין ההונגרי ולתקנות האיחוד האירופי, בדגש על עמידה בסטנדרטים מחמירים של איכות סביבה, זכויות עובדים ובריאות הציבור.

בנוסף, כדי לפרק את מודל "כלכלת המובלעות" (Enclave Economy) שהתפתח תחת משטר אורבן, במסגרתו חברות סיניות מסתמכות על הון וכוח אדם זר ללא תרומה היקפית למשק המקומי, הממשלה החדשה תדרוש שקיפות מוגברת ושילוב אקטיבי של ספקים הונגריים בתוך שרשראות האספקה הסיניות. מהלכים אלו נועדו להפקיע מסין את החסינות הפוליטית שאפיינה את יחסיה עם משטר אורבן ולהכפיפה לכללי המשחק והסטנדרטים של השוק המערבי, תוך שימור היציבות המאקרו-כלכלית הנדרשת להונגריה.[22] 

לב הסכסוך באירופה: אוקראינה

בעוד שהרטוריקה האנטי-מערבית של משטר אורבן נזנחה, האינטרסים הביטחוניים-מדיניים והמאקרו-כלכליים של בודפשט בנוגע למלחמת רוסיה-אוקראינה נותרו כשהיו: בודפשט עומדת בסירובה לשלוח חיילים הונגרים או נשק ממאגריה לשטח הלחימה, ואוסרת על שינוע חימוש קטלני ממדינות צד שלישי ישירות דרך גבולה המשותף עם אוקראינה. מצד שני, ברור לממשלת מדיאר שעליה ליישר קו עם בריסל בסוגייה נפיצה זו כדי לשקם את היחסים עם האיחוד האירופי.

כדי "לרקוד על שתי החתונות", ממשלת מדיאר צפויה לאמץ את מנגנון ה"הימנעות הקונסטרוקטיבית" (Constructive Abstention) – כלי משפטי המעוגן באמנת האיחוד, במסגרתו מדינה חברה רשאית להימנע מהחלטה בעניין חוץ וביטחון הדורשת קונצנזוס, אך מבלי להטיל עליו וטו ותוך קבלה שההחלטה שיקבלו שאר החברות הינה מחייבת.[23] הונגריה השתמשה במנגנון זה באופן נקודתי בלבד בעבר, אך תחת מדיאר הוא צפוי להפוך לרכיב מרכזי וקבוע במדיניות החוץ ההונגרית בכל הקשור למלחמה באוקראינה.[24]  

---

שינוי העמדה של בודפשט כלפי קייב שומט מידי פוטין את הנכס החשוב שהעניק לו ממשל אורבן בתוך מוסדות האיחוד האירופי – הווטו המשתק

---

עם השבעת הממשלה החדשה, בודפשט לא תבלום עוד את מאמצי האיחוד לחמש את קייב, אך תוודא כי משאביה שלה והטריטוריה שלה לא יהיו מעורבים בעימות. עדות לכך ניתן לראות בהצהרתו הפומבית של מדיאר כי לא יעצור את הלוואת הענק האירופית בגובה 90 מיליארד אירו לאוקראינה ולא יטיל וטו על חבילות סיוע.[25] זאת, תוך שימוש במנגנוני פטור (Opt-out), המבטיחים כי כספי משלם המיסים ההונגרי לא ישמשו להעברה ישירה של חימוש לקייב, והדבר לא ייעשה משטחה.

במקביל, מדיאר מבסס עמדה ריבונית כלפי קייב: במקום להשתמש בסוגיית המיעוט ההונגרי בחבל טרנסקרפטיה (Kárpátalja בהונגרית) כתירוץ סחטני לחסימת הצטרפותה של אוקראינה לאיחוד האירופי (מהלך שהחל רשמית ב-2024), כפי שעשה קודמו, ראש הממשלה החדש הודף את הלחצים של הנשיא זלנסקי להאצת התהליך באמצעות העברת ההכרעה למשאל עם לאומי בהונגריה. כך, בסוף אפריל הודיע מדיאר כי הוא מבקש לפגוש את זלנסקי ביוני כדי לדון בסוגיית הצטרפותה לאיחוד ובזכויות המיעוט ההונגרי במדינה.[26]

שינוי העמדה של בודפשט כלפי קייב שומט, כאמור, את הנכס החשוב שהעניק ממשל אורבן לקרמלין בתוך האיחוד האירופי – הווטו המשתק. לאור זאת, ניתן לצפות כי יחסי הונגריה ורוסיה יעברו כעת מברית אסטרטגית לפסים של דיפלומטיה תועלתנית, במסגרתה צפויה מוסקבה להשתמש בתלות ההונגרית באנרגיה כנשק לסחיטה פוליטית. ה"ניתוק המבוקר" שמבקש מדיאר לממש נועד, בין היתר, להסיר את מנוף הלחץ של מוסקבה על בודפשט, אולם הקרמלין אינו צפוי לוותר עליו בקלות.

ישראל מאבדת השפעה – ואת הווטו האוטומטי שלה

גם הלוגיקה האסטרטגית ביחסי הונגריה-ישראל משתנה מן היסוד עם בחירתו של מדיאר, שהכריז באופן פומבי על אדריכלות החוץ החדשה של בודפשט כלפי ירושלים. אם בעבר עמד משטר אורבן כחומה בצורה בפני ניסיונות להעביר החלטות נגד ישראל במוסדות האיחוד, הרי שעם בחירתו של מדיאר מצבה הפך מסובך בהרבה.

במסיבת העיתונאים הראשונה שלו ב-13 באפריל 2026 הדגיש ראש הממשלה הנכנס כי להונגריה וישראל יש "קשרים היסטוריים ותרבותיים עמוקים, שאינם תלויים בזהות המנהיגים" – אמירה שנועדה, על פניו, לנתק את היחסים הבילטרליים מהברית הפרסונלית שאפיינה את עידן אורבן-נתניהו. אך בהמשך דבריו, הוא הוסיף כי "אינו יכול להבטיח שהונגריה תמשיך לחסום החלטות של האיחוד האירופי נגד ישראל". לדבריו, כל החלטה תיבחן "בהתאם לאינטרסים שלנו".[27] 

בכל הנוגע למזרח התיכון, בודפשט לא תשמש יותר כסמן ימני לעומתי באיחוד, אלא צפויה ליישר קו עם הקונצנזוס האירופי. משמעות הדבר היא המרת הקירבה האידיאולוגית לישראל שאפיינה את תקופת אורבן בשיתוף פעולה פונקציונלי-ביטחוני אופרטיבי (המשמש גם כ"תעודת ביטוח" מול הממסד הביטחוני האמריקאי). 

---

ממשלת מדיאר צפויה להמיר את הקירבה האידיאולוגית לישראל שאפיינה את תקופת אורבן בשיתוף פעולה פונקציונלי-ביטחוני אופרטיבי

---

חשוב לדעת: ישראל סובלת כיום מגירעון לגיטימציה חריף ומשבר תדמיתי עמוק בזירה הפנים-הונגרית. הדור הצעיר והפרו-אירופי, המהווה את קטר הניצחון של מדיאר, אינו בוחן את ישראל דרך פריזמה היסטורית בלבד, אלא דרך משקעי השנים האחרונות. עבורו, ברית נתניהו-אורבן הייתה בין שני מנהיגים סמכותניים ופופוליסטים.

רחשי הציבור ההונגרי בכלל, ושל הדור הצעיר בפרט, מסתמכים, בין השאר, על התקשורת ההונגרית העצמאית (כמו האתרים Telex ו-444.hu), שניתחה לאורך שנים את הדמיון ברטוריקה ובפרקטיקות הסמכותניות של אורבן ונתניהו. לכך נוספה חשיפת השימוש המאסיבי שעשה ממשל אורבן ברוגלה הישראלית "פגסוס" נגד מתנגדי משטר,[28] עובדה שמיצבה את ישראל כספקית הכלים לריסוק שלטון החוק בהונגריה.

בנוסף, בדרך אל לב הקונצנזוס הדמוקרטי האירופי, נאלץ ראש הממשלה ההונגרי הנכנס להתמודד עם מוקש משפטי בינלאומי שהותיר קודמו: הליך פרישתה של הונגריה מאמנת רומא ומבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), שעתיד להיות מושלם ב-2 ביוני. מדיניותו של מדיאר כלפי ה-ICC עברה מהפך מהיר בחודש החולף – מהשלמה עם פרישה "בלתי נמנעת", עד להודעה ב-20 באפריל 2026 על בלימת המהלך ברגע האחרון.[29]

החלטה זו אינה רק תיקון פרוצדורלי, אלא הצהרה מדינית ברורה: הונגריה זונחת באופן אקטיבי את תפקידה כ"עיר מקלט" למנהיגים מבוקשים ובוחרת לעגן מחדש את ריבונותה בתוך מסגרת שלטון החוק הבינלאומי ואמנת רומא. לפיכך, המהלך מסמן חזרה לציות מלא למנדט המשפטי הבינלאומי, לרבות אכיפת צווי מעצר של ה-ICC – בהם, פוטנציאלית, גם נגד ראש ממשלת ישראל. אלא שבה בעת, מדיניות זו עומדת בסתירה להזמנה שהעביר מדיאר לנתניהו לבקר בארצו באוקטובר 2026 ולקחת חלק באירוע הזיכרון לציון 70 שנה למרד ההונגרי נגד הסובייטים ב-1956. לא ברור, אם כן, מה תעשה ממשלת הונגריה אם ראש הממשלה הישראלי אכן ייענה להזמנתה.[30]

לקשיים החדשים מול ישראל מתווסף הקרע בתוך הקהילה היהודית בהונגריה. אורבן הנהיג מדיניות קליינטליסטית כלפי יהודי ארצו, במסגרתה העצים בצורה מלאכותית את פלג חב"ד המקומי (EMIH) תמורת "הכשר" מטעמו למשטר. זאת, תוך דחיקתה של תנועת הנאולוגים (Mazsihisz), אליה משתייכים רוב יהודי הונגריה.[31]

מדיאר צפוי לפרק את מערך ה"הפרד ומשול" הזה, שכן EMIH נתפס בעיניו כזרוע של המשטר הישן, בעוד שהזרם הנאולוגי מזוהה עם הבסיס הליברלי-עירוני של בודפשט. הוא ימשיך להגן על הקהילה היהודית, אך יעשה זאת כחובה ריבונית דמוקרטית ולא כעסקת קח-ותן פוליטית. 

---

תחת ממשלת מדיאר יסתיים עידן הווטו ההונגרי האוטומטי ממנו נהנתה ישראל במוסדות האיחוד בתקופת אורבן, והיא עלולה להיחשף למנגנוני ענישה שהיו מוקפאים עד כה

---

התוצאה האופרטיבית עבור ירושלים היא אובדן כפול: גם תמיכתו של הדרג הפוליטי ההונגרי, וגם ההשפעה של "סוכניה" המגזריים בקהילה.

בסיכומו של דבר, מעברה של בודפשט תחת ממשלת מדיאר לפעולה בתוך מסגרות האיחוד האירופי חותם את עידן הווטו ההונגרי ושולל מירושלים את מטריית ההגנה האוטומטית ממנה נהנתה. אובדן יכולת הסיכול הפנימית בתוך מוסדות האיחוד מכתיב כללי משחק חדשים, במסגרתם נחשפת ישראל ישירות למנגנוני ענישה ולצעדים לעומתיים שהיו מוקפאים עד כה, מהטלת מכסים על תוצרת מההתנחלויות ועד לקידום סנקציות אישיות תקדימיות נגד שרי ממשלה.[32]

כדי לשמר אחיזה דיפלומטית כלשהי בהונגריה, ישראל תידרש כעת לנטוש את האשליות האידיאולוגיות, לפרק את תלותה בבריתות קליינטליסטיות, להתקרב מחדש לזרם המרכזי של יהדות הונגריה, ולשקם את יחסי העבודה מול בודפשט באופן ממלכתי ומקצועי בלבד.

סיכום

בזירה הפנימית, הניצחון האלקטורלי המכריע של מפלגת "טיסה" מעביר את כובד המשקל מחזון פוליטי לחובה של הוכחה מעשית המונח על כתפיו של מדיאר. כפי שהגדיר זאת רה"מ החדש מיד לאחר ניצחונו, המנדט שקיבל נושא עמו "אחריות חסרת תקדים", המחייבת כינון ממשלה שתוכיח מדי יום את מסוגלותה לבנות "הונגריה מתפקדת ואנושית".

כעת, כשהוא חמוש בכלים פרלמנטריים המאפשרים את מימוש המהפך, המבחן האסטרטגי של מדיאר מסתיים בשלב ההבטחות ועובר במלואו למבחן התוצאה. ההחלטות שיקבל בחודשים הקרובים צפויות להשפיע על אירופה כולה, יחסי החוץ שלה וגם על הקשרים של ישראל עם היבשת.

חובת ההוכחה מוטלת כעת עליו.

---

השגריר בדימוס אילן מור מילא שורת תפקידים בשירות החוץ הישראלי בין השנים 1983 ל-2022. בין היתר, שימש ציר מדיני בבייג'ינג ובברלין ועסק בניתוח ובעשייה ביטחונית-גאופוליטית כמנהל מחלקה באגף האסטרטגי במשרד החוץ וכיועץ מדיני בכיר באגף התכנון של צה"ל (באג"ת), תוך מיקוד בבקרת נשק ומניעת טרור. עמד בראש נציגויות ישראל בהונגריה (2016-2011) ובקרואטיה (2022-2018). הוא בעל תואר ראשון ושני במדע המדינה ולימודי עבודה מאוניברסיטת תל אביב.

הערות

[1] https://www.valaszonline.hu/2026/04/15/ruszkik-haza-1989-rendszervaltas-2026-valasztas-orban-viktor/ 

[2] https://www.politico.eu/article/peter-magyars-revolt-the-insider-challenging-hungarys-viktor-orban/ 

[3] https://www.britannica.com/topic/state-capture 

[4] https://www.ap.org/news-highlights/spotlights/2024/how-hungarys-orban-uses-control-of-the-media-to-escape-scrutiny-and-keep-the-public-in-the-dark/ 

[5] https://www.theguardian.com/world/2026/may/06/factory-of-lies-peter-magyar-hungary-state-media 

[6] https://www.reuters.com/world/europe/eu-holds-back-all-hungarys-cohesion-funds-over-rights-concerns-2022-12-22/ 

[7] https://www.youtube.com/watch?v=71JsnFl-NNM

[8] https://www.euractiv.com/news/eu-prosecutor-could-put-orbans-inner-circle-in-the-dock/ 

[9]  https://telex.hu/english/2026/01/26/anita-orban-latest-addition-to-tisza-party-hails-from-fidesz-s-now-defunct-pro-euro-atlantic-wing

[10] https://www.theguardian.com/world/2026/apr/18/hungary-peter-magyar-donald-tusk-poland-europe 

[11] https://www.politico.eu/article/hungary-peter-magyar-heads-to-brussels-to-unlock-frozen-eu-funds/ 

[12] https://www.youtube.com/watch?v=JTKizCzTobE 

[13] https://reforms-investments.ec.europa.eu/recovery-and-resilience-facility-1/country-pages/hungarys-recovery-and-resilience-plan_en 

[14] https://hungarytoday.hu/austria-is-our-second-largest-investor-says-speaker-of-the-national-assembly/ 

[15] https://www.yahoo.com/news/orban-comes-under-fire-german-040023615.html 

[16] See for example: https://www.bbc.com/news/articles/cq6jrvgqeejo

[17] https://www.npr.org/2022/07/13/1111274698/how-the-american-right-became-aligned-with-hungary-and-its-authoritarian-leader 

[18] https://www.skynews.com.au/world-news/global-affairs/hungarys-peter-magyar-refuses-to-call-trump-after-victory-in-brutal-snub/video/f53ef59ca1b3e3091d467132fef8819b 

[19] https://www.direkt36.hu/en/putyin-hekkerei-is-latjak-a-magyar-kulugy-titkait-az-orban-kormany-evek-ota-nem-birja-elharitani-oket/ ; https://telex.hu/english/2022/07/18/western-allies-puzzled-by-hungary-mild-reaction-to-russias-hacking

[20] https://www.politico.eu/article/nato-crisis-slovakia-donald-trump-hungary-slovakia-national-defense-academy/ 

[21] https://rekk.hu/research-paper/187/the-last-stronghold:-hungary-can-complete-europes-energy-decoupling-from-russia 

[22] https://chinaobservers.eu/hungary-china-relations-after-the-elections-a-pragmatic-recalibration 

[23] https://eur-lex.europa.eu/EN/legal-content/glossary/abstention-constructive-positive-abstention.html#:~:text=Under%20Article%2031%20of%20the%20Treaty%20on,its%20abstention%20by%20making%20a%20formal%20declaration. 

[24] https://english.news.cn/europe/20221018/c3db0b6ccfab4aeca309ba5727cbedf4/c.html

[25] https://www.cbsnews.com/news/hungary-drops-veto-eu-loan-ukraine/ 

[26] https://www.lemonde.fr/en/hungary/article/2026/04/28/hungary-s-pm-elect-magyar-offers-to-meet-ukraine-s-zelensky-in-june_6752936_220.html 

[27] https://www.reutersconnect.com/item/hungarys-magyar-says-will-have-a-pragmatic-relationship-with-israel/dGFnOnJldXRlcnMuY29tLDIwMjY6bmV3c21sX1ZBMjE4MTEzMDQyMDI2UlAx 

[28] https://www.dw.com/en/hungary-admits-to-using-nso-groups-pegasus-spyware/a-59726217 

[29] https://www.youtube.com/watch?v=OMgOJzdC-TU 

[30] https://www.timesofisrael.com/hungarys-magyar-says-icc-wanted-leaders-will-be-detained-despite-invite-to-netanyahu/ 

[31] See for example: https://www.jta.org/quick-reads/chabad-of-hungary-gets-status-upgrade-from-government ; https://thejewishindependent.com.au/battle-for-budapest-synagogue-linked-to-orban-government/ ; https://jewishcurrents.org/why-hungarian-jewish-institutions-are-embracing-orban-and-netanyahu

[32]  https://www.ynet.co.il/news/article/hkqxtqsazx