אל"ם (מיל') מירי איזין, מרצה לגיאו-פוליטיקה של המזרח התיכון
במאה הימים הראשונים לכהונתו יצטרך שר החוץ הבא לבצע שתי משימות מורכבות: הראשונה – לקבוע את סדרי העדיפויות של מדיניות החוץ של ישראל; השנייה – לגבש תפישת עבודה ארגונית מול כל העוסקים ביחסי החוץ של המדינה.
אתחיל מהנושא הארגוני: ראש הממשלה ושר החוץ הבאים – ובעיניי, אסור שראש הממשלה יחזיק גם בתיק החוץ – צריכים לסכם ביניהם לא רק על סדרי עדיפויות במדיניות החוץ, אלא גם מי מטפל במה. תשומת הלב של ראש הממשלה נתונה בכל רגע נתון לעניינים רבים אחרים, לא רק לנושאי חוץ. יש להשאיר בידיו את הטיפול ביחסים הישירים עם המנהיגים החשובים בעולם, ולאפשר לשר החוץ "לרוץ קדימה" מול כל הגורמים שראש הממשלה אינו יכול להגיע אליהם, או שפחות חשובים עבורנו. לדוגמה, ברור שראש הממשלה אחראי על הקשר עם הבית הלבן, אבל היחסים עם ארצות הברית כוללים הרבה יותר גורמים – הקונגרס, הארגונים היהודיים, חברה אזרחית ועוד – אשר צריכים להיות תחת אחריות משרד החוץ.
לדעתי, ראש הממשלה צריך להיות אמון על היחסים עם המדינות החזקות והחשובות בעולם, ובקשר ישיר וקבוע עם מנהיגי ארצות הברית, רוסיה, בריטניה, צרפת, גרמניה, סין והודו. אלו מדינות Tier One. אך מלבדן, ניהול מדיניות החוץ עם מדינות ברמות החשיבות האחרות צריכה להיות באחריות – ובסמכות – שר החוץ ומשרדו. למשל, היחסים עם אפריקה, אף שהם משתפרים בשנים האחרונות תחת נתניהו, עדיין רחוקים מלספק. זוהי אחריותו של משרד החוץ לפעול לשפר אותם.
אחת הבעיות הקשות בניהול מדיניות החוץ של מדינת ישראל היא היעדר הגבולות המסומנים וחלוקת התפקידים הברורה בין ראש הממשלה, לשכתו, שר החוץ ומשרד החוץ. כדי להבטיח יחסי עבודה תקינים ביניהם, אני מציעה להציב במשרד ראש הממשלה נציג של משרד החוץ, שישמש איש קשר (liaison) ביניהם.
בנוסף, יש לבטל – אם כחלק מהמשא ומתן הקואליציוני או בדרכים אחרות – את המשרדים שקיבלו סמכויות שהיו שייכות בעבר למשרד החוץ. היחס לתפוצות שבאחריות שר התפוצות, המאבק במאמצי הדה-לגיטימציה שהועבר לטיפול השר לנושאים אסטרטגיים, ובמיוחד נושא ירושלים שבאחריות השר לענייני ירושלים – חייבים להיות מכונסים תחת משרד החוץ. באופן הזה, לשר החוץ תהיה תמונה מלאה וכוללת של יחסי החוץ של ישראל, בעוד שהיום השרים הללו, שקיבלו נתחים מסמכויות שנלקחו ממשרד החוץ, מסתכלים "מבעד לקשית".
נושא ירושלים: בעיניי זה חשוב במיוחד. יש לישראל זכות גדולה – ירושלים היא בירתנו הנצחית. עם הזכות הזו קיבלנו אחריות כשומרי המקומות הקדושים ליהדות, לאסלאם ולנצרות. בישראל לא מבינים את גודל האחריות של השמירה על המקומות הקדושים ואת ההשפעה הישירה של הסמכות הישראלית בעיר על יחסי החוץ שלנו, הן מבחינת הדיפלומטיה הקלאסית והן בהיבטי הדיפלומטיה הציבורית. קיים צורך בראייה רחבה והבנה עולמית ומעמיקה בחשיבות ירושלים, לצד הכרה במשמעות הפעילות הישראלית בעיר וההשפעה הישירה על יחסי החוץ ועל המוני הנוצרים והמוסלמים בעולם.
אל"ם (מיל') מירי איזין שירתה כקצינה בכירה בחיל המודיעין ושימשה יועצת ראש הממשלה לתקשורת זרה. כיום מרצה במרכז הבינתחומי הרצליה ומפרשנת ומרצה בעולם על גיאו-פוליטיקה של המזרח התיכון.
(צילום: יונית שילר, באדיבות המחברת)