ביקור נשיא ברזיל הוא הזדמנות מצוינת לרתום את ממשלו למאבק נגד ארגון הטרור הלבנוני, המפעיל באמריקה הלטינית אימפריית פשע משגשגת ומפיץ את האידיאולוגיה האיראנית כמעט באין מפריע
עיבוד תמונה: "הזירה"
נשיא ברזיל הטרי ז'איר בולסונארו צפוי להגיע היום לישראל לביקור בן שלושה ימים. הנשיא השמרן והשנוי במחלוקת, שנבחר על מצע של לחימה בשחיתות השלטונית ובפשיעה המשתוללת בברזיל, כמו גם הפחתת הרגולציה על כלכלת המדינה, הבהיר עם כניסתו לתפקיד כי פניה של מדיניות החוץ של ארצו הם למדינות המערב, ובהן ישראל, במטרה לפתוח את ברזיל להשקעות זרות.
הגעתו של ראש הממשלה נתניהו להשבעת בולסונארו בדצמבר 2018 וביקור הגומלין של הנשיא הפרו-ישראלי מאותתים כי פני שני הממשלים לשיפור דרמטי של היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, אשר אין ביניהן היסטוריה של קרבה יתרה. האינטרסים הישראליים בכך ברורים: כניסתו של בולסונארו למשרה הבכירה בברזיליה היא הזדמנות לקידום מעמדה של ישראל באמריקה הלטינית בפרט, ובזירה הבינלאומית בכלל. מבחינה כלכלית, ברזיל – הגדולה שבמדינות אמריקה הלטינית, ובעלת אוכלוסייה של יותר מ-200 מיליון איש – היא מעצמה שכלכלתה היא השמינית בגודלה בעולם. בולסונרו, מצדו, כבר הצהיר[1] שהוא רואה בישראל מודל לפיתוח כלכלי ולפתרון מצוקת המים בצפון מזרח ברזיל.
לצד האינטרסים הדיפלומטיים, הכלכליים ואחרים, האהדה של הממשל החדש לישראל מייצרת גם הזדמנות מדינית נדירה לפעול בזירה שישראל נוטה להזניח – המאבק נגד הפעילות הבינלאומית של ארגון חיזבאללה, שהתבסס בעשורים האחרונים בדרום אמריקה ופועל בה כמעט באין מפריע. כפי שיתואר ברשימה זו, הפעילות הענפה של חיזבאללה בדרום אמריקה מהווה צינור חמצן חיוני לפעילות הטרוריסטית של הארגון הלבנוני הקיצוני ולהפצת האידיאולוגיה האיראנית-שיעית. נשיא תומך ישראל יכול לעשות הרבה יותר ממה שעשו קודמיו לדיכוי אפיק הטרור הזה. עכשיו נותר רק לרתום אותו לזה.
התבססות חיזבאללה בדרום אמריקה
באמריקה הלטינית מתגוררים כמה מיליוני ערבים ומוסלמים[2] – מרביתם סונים ומיעוטם שיעים (שמוצאם מלבנון) – אשר מהווים את קהל היעד העיקרי של הפעילות התודעתית האיראנית. בקרב אוכלוסייה זאת בולטות שתי קהילות: הראשונה מוצאה מהודו, אינדונזיה ופקיסטאן, והשנייה מוצאה בקהילה ערבית אשר אבותיה היגרו לאמריקה הלטינית מסוריה, לבנון וישראל (פלסטינה דאז) במאות ה-19 וה-20.
שתי הקהילות המוסלמיות הגדולות ביותר באמריקה הלטינית מתגוררות בברזיל ובארגנטינה. מפקד האוכלוסין[3] בברזיל אינו מונה את מספר המוסלמים במדינה, אלא רק מספק נתונים לגבי קתולים, אוונגליסטים, יהודים, ספיריטואליסטים ואנשי הדתות האפרו-ברזילאיות. מוסלמים מופיעים בקטגוריית ה"אחרים", יחד עם בודהיסטים למשל. האנתרופולוג הברזילאי פאולו פינטו, מהאוניברסיטה הפדרלית בפומינזה, מעריך כי ברזיל היא ביתם של כמיליון מוסלמים (נכון ל-2010).[4] עם זאת, יש הטוענים כי המספר נמוך בהרבה. ריכוזים גדולים של אוכלוסייה מוסלמית מצויים גם בצ'ילה, פרגוואי, פרו, ונצואלה, מקסיקו והאיים הקריביים.
חיזבאללה החל להתבסס באמריקה הלטינית באמצע שנות ה-80, בשיאה של מלחמת האזרחים הלבנונית. באותה תקופה שלח הארגון אנשי דת מטעמו ליבשת ופעילים לאזור "משולש הגבולות" שבין ברזיל, ארגנטינה, ופרגוואי במטרה לגייס תמיכה ואף מועמדים לארגון בקרב מהגרים ערבים ומוסלמים.
בשל אחיזתו במספר אזורי מפתח בדרום אמריקה, הצליח חיזבאללה למסד שיתופי פעולה עם ארגוני פשע וקרטלי סמים במקסיקו וקולומביה
בשנים האחרונות מתמקדת פעילותו הפלילית של חיזבאללה באזור זה מכיוון שמדובר באזור סחר חופשי, אשר מתגוררת ופועלת בו אוכלוסייה ערבית (חלקה ממוצא לבנוני או סורי) אמידה ומשפיעה, ושרשויות אכיפת החוק מתקשות לפעול בו. כ-40,000 כלי רכב חוצים מדי יום את גבול ברזיל-ארגנטינה, ובהם תיירים רבים המבקרים בשני צדי מפלי ה"איגואסו" המפורסמים. הרשויות המקומיות אינן יכולות לסרוק כל רכב מבלי לעצור את התנועה ולפגוע בתעשיית התיירות המשגשגת, וכך הפך האזור לצינור משמעותי להברחת סחורות וכסף. בדומה לארגונים אסלאמיים קיצוניים אחרים, חיזבאללה פעיל מאוד גם באזורים נוספים באמריקה הלטינית, דוגמת האי מרגריטה שבחוף הצפוני של וונצואלה והעיר מאיקאו שבקולומביה.[5]
בשל אחיזתו האיתנה במספר אזורי מפתח בדרום אמריקה, הצליח חיזבאללה למסד שיתופי פעולה עם ארגוני פשע וקרטלי סמים במקסיקו וקולומביה. הפעילות כוללת, בין היתר, גיוס כספים ופעילים, הלבנת הון, סחר בסמים, הברחות של אנשים וסחורות, זיוף מסמכי נסיעה ותוכנות – וכן הכשרה, אימונים ופעילויות אחרות הקשורות לטרור.
ישנן מספר דוגמאות בולטות לפעילות סחר בסמים של חיזבאללה באמריקה הלטינית. דוגמה אחת הינה סיפורו של תושב אקוודור[6] ממוצא לבנוני בשם ראדי זאיטר, שניהל את מבצע הברחת הסמים באקוודור. זאיטר נעצר על ידי המשטרה האקוודורית בשנת 2005 ואף נכלא במדינה, אך מאז שוחרר ועל-פי מספר דיווחים חזר לפעול עבור רשת הסמים של חיזבאללה. לפי ההאשמות וד"וחות החקירה עלה כי זייטר ארגן תשתית נרקו-טרור גדולה, תוך שימוש במסעדת האוכל הערבי שלו בצפון "קיטו" ככיסוי. עוד עלה כי זאיטר ומאהר חמאג'ו, אזרח סורי שנעצר עמו, השתמשו כביכול בבלדרים שהסתירו קוקאין בתיקי חליפה והכניסו אותו לבטן כדי להבריח את הסמים לתוך אירופה, אסיה ומדינות אחרות בדרום אמריקה. הרשת של זאיטר גייסה פקידי נמל מאקוודור כדי להתחמק מבדיקות אבטחה. החקירה האקוודורית הובילה למעצר של 19 אנשים בברזיל ובארה"ב. מדיווחים נוספים[7] עלה ממשטרת אקוודור כי כל משלוח סמים היה שווה 1 מיליון דולר, וכי עד 70% מהרווחים נשלחו לפעילות חיזבאללה.
ניסיון החיסול[8] של שגריר סעודיה בארה״ב ב-2011 מהווה דוגמה לפעילות מבצעית ואופרטיבית מטעם איראן, הפטרון של חיזבאללה, באמריקה הלטינית. התוכנית תוכננה על ידי "כוח אל-קדס", יחידת העילית של איראן האמונה על יישום הפעילות האיראנית של "יצוא המהפכה" מחוץ לגבולות הרפובליקה האיסלאמית. אחד משני החשודים המרכזיים בתכנון ההתנקשות הוא מנצור ארבאבסיאר, בעל אזרחות אמריקאית ואיראנית, אשר קיבל ממפעילו האיראני הנחיה לנסות ולגייס סוחר סמים עבור המשימה. לצורך זה יצר ארבאבסיאר קשר עם חבר ב-Los Zetas (״לוס סטאס״), אחד מקרטלי הסמים הגדולים והקטלניים במקסיקו. אותו חבר בקרטל שימש גם מקור של ה-DEA (מנהל אכיפת הסמים האמריקאי) ונענה לכאורה לפנייתו. בין מאי ליולי 2011 נסע ארבאבסיאר מספר פעמים למקסיקו ועמד לשלם לאיש "לוס סטאס" 1.5 מיליון דולרים עבור ההתנקשות. בנסיעותיו הספיק להעביר לו מקדמה של 100,000 דולרים,[9] בשני תשלומים. ארבאבסיאר הודה באשמת ניסיון לרצח וניסיון לבצע מעשה טרור, ונשלח ב-2013 למאסר של 25 שנה.
כתבה על ניסיון ההתנקשות בשגריר הסעודי ב-2011
בנוסף, פעילי חיזבאללה עוסקים בבניית רשתות תמיכה פיננסיות ולוגיסטיות בתוך קהילת התפוצות השיעיות והלבנוניות.[10] הניסיון לכמת את היקף הסחר הבלתי חוקי שמבצעות קבוצות אסלאמיות באמריקה הלטינית בכלל, ובאזור "משולש הגבולות" בפרט, הוא מורכב ביותר. עם זאת, לפי הערכות, סכום הכסף הנגרף מהעיסוקים הפליליים ונשלח לבסוף למימון פעילות של אותן הקבוצות במזרח התיכון הוא 300 עד 500 מיליון דולר בשנה.[11] לפי הערכות נוספות, חיזבאללה מקבל כ-200 מיליון דולר בשנה רק מפעילות אנשיו באזור "משולש הגבולות".[12]
ההצלחות המועטות של רשויות אכיפת החוק במשולש הגבולות שופכות אור על דרכי הפעולה של ארגוני הפשיעה, ובהם חיזבאללה. כך, למשל, ביולי 2018 הקפיאה יחידת המודיעין הפיננסי של ארגנטינה את נכסיהם של 14 אזרחים לבנונים ותושבי אזור "משולש הגבולות".[13] לטענת הרשויות הארגנטיניות, אנשי הרשת היו חלק מארגון פלילי הקשור לחיזבאללה ומשויך לשבט ברכאת, משפחה שיעית רבת עוצמה מלבנון. מנהיג השבט באזור "משולש הגבולות", אסד אחמד ברכאת, הוכרז כאיש חיזבאללה על-ידי משרד האוצר האמריקאי ב-2004, ונעצר בברזיל ביולי 2018 יחד עם חשודים נוספים בהאשמות של הלבנת כספי סמים במסגרת פעילות קזינו בעיר איגואסו.[14] לפי ההאשמות, פעילות ההלבנה בוצעה עבור חיזבאללה, ולטובתה חצו שלוחי שבט ברכאת את הגבול באזור "משולש הגבולות" מברזיל לארגנטינה לפחות 620 פעמים בין 1 בינואר 2015 ל-19 באוקטובר 2017, כולל 332 כניסות לארגנטינה, עם ממוצע של שלוש כניסות ביום. כל 14 החשודים הם אזרחים לבנונים, 11 מהם תושבי ברזיל. הסכום המשולב שהזרימו לקזינו הוא כ-3.75 מיליון דולר.
מבצע הקפאת הנכסים המתואר לעיל, הוא פרי חקירות של חודשים ושיתוף פעולה הדוק בין יחידת המודיעין הפיננסית של ארגנטינה לבין משרד האוצר האמריקני. על אף שמרכז הפעילות הפלילית ורשת הלבנת ההון של ברכאת התמקדה בארגנטינה, הרי שכל מדינות אזור "משולש הגבולות" הושפעו והיו מעורבות. כאמור, חברי הרשת חיים ועובדים בפרגוואי ובברזיל.
השתלשלות האירועים האחרונים מדגישה הן את החשיבות המתמשכת של אזור "משולש הגבולות" למימון הטרור של חיזבאללה והן את חשיבות של אכיפה מקומית כדי למגר או לדכא את אפיק המימון החשוב הזה של הארגון השיעי.
"דעוה", בספרדית ופורטוגזית
חיזבאללה אינו פועל בדרום אמריקה רק כארגון פשיעה. במשותף עם המשטר האיראני, עושה הארגון שימוש נרחב בריכוזי האוכלוסייה המוסלמית באמריקה הלטינית, בדגש על זו השיעית-לבנונית לצורך הפצת אידיאולוגיה רדיקאלית וגיוס תמיכה לזרם החומניסטי. לפעילות התודעתית האינטנסיבית, שמקיימת איראן באמריקה הלטינית, ביטויים רבים דוגמת מימון הקמת מסגדים ומרכזים תרבותיים ודתיים, תרגום ספרים וחומרים אידיאולוגיים\דתיים לשפה הספרדית והפצתם ברחבי היבשת, וביקורים של אנשי דת איראניים לצורך הפצת האידיאולוגיה השיעית והכשרת הלבבות.[15] כמו-כן, הקים חיזבאללה ערוץ טלוויזיה בשפה הספרדית הפועל 24 שעות ביממה (HispanTV, שהחל לשדר ב-1 בפברואר, 2012) וסייע בהקמת אתר אינטרנט בשפה הספרדית.
כמו כן, מעביר הארגון הכשרות דתיות, הכוללות גם תכנים פוליטיים לתושבים מאמריקה הלטינית מתוך מרכזים אסלאמיים במדינות עצמן.[16] אותם "המומרים" ממשיכים למעשה "להעביר את הבשורה" כשבקרבם מוטמעים מסרים קיצוניים לצד תפיסות אנטי-אמריקאיות ואנטי-ישראליות.
דור חדש של אנשי דת ילידי ברזיל נשלחים להשתתף בסמינרים איראניים המותאמים עבור דוברי ספרדית ופורטוגזית, לפני שהם חוזרים לארצם כדי לשמש שליחים בלתי רשמיים של איראן
דרך פעולה זו אינה חדשה. מחקירה שערך התובע הארגנטינאי ד"ר אלברטו ניסמן, שנרצח ב-2015, עולה כי באמצע שנות השמונים שלח המשטר האיראני לברזיל את איש הדת השיעי העיראקי, שיח' טאלב חוסיין אל-ח'אזראג'י.[17] הלה ייסד את המרכז האסלאמי של ברזיל הממוקם בסאן פאולו. מרכז זה שימש מקום מפגש של אנשי חיזבאללה[18] ואבן שואבת לפעילות אופרטיבית וצבאית, כדוגמת פיצוץ בניין השגרירות הישראלית בבואנוס איירס ב-17 במארס 1992 באמצעות מכונית שבה נהג מחבל מתאבד - אירוע שבו נהרגו 29 אנשים - ופיגוע התופת בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-18 ביולי 1995, שבו נהרגו 85 אנשים ונפצעו מאות.
תפקידם הכפול של אנשי הדת השיעים כשליחים דתיים ופוליטיים של המהפכה האסלאמית הודגש בשנת 2010, כאשר משרד האוצר האמריקאי זיהה והכריז על הוצאתו מחוץ לחוק של איש דת נוסף כנציג חיזבאללה באמריקה הלטינית - בלאל מוחסן והבה.[19] האחרון מסר מידע ותיווך בין מנהיגי חיזבאללה בלבנון לבין אנשי הארגון באמריקה הלטינית עת שימש כנציג הבכיר באמריקה הלטינית ומונה לתפקיד על-ידי מזכ"ל חיזבאללה בעצמו, חסן נסראללה.
לצד עשרות אנשי דת שיעים איראניים ולבנוניים, ישנו גם דור חדש של אנשי דת ילידי ברזיל שהצטרפו לשורותיהם. ה"מומרים" נשלחים באופן שוטף להשתתף בסמינרים איראניים המותאמים במיוחד לדוברי ספרדית ופורטוגזית, לפני שהם חוזרים הביתה כדי לשמש שליחים בלתי רשמיים של איראן בארצות הולדתם.
כאמור, מתחת לפני השטח, מעבר למסכת ההסברה והדיאלוג הבין-דתי, מנצלת טהראן בעזרת חיזבאללה קשרים עם משטרים ותנועות אנטי-מערביות, ובכללן אנטי-אמריקאיות ואנטי-ישראליות. זאת כדי להשיג דריסת רגל באזור ולבסס את אחיזתה בשטח, באמצעות אינדוקטרינציה צבאית והטפה דתית לקהילות השיעיות המקומיות נגד המערב.
סרטון על פעילות הפשיעה של חיזבאללה באירופה
כיצד רותמים את היחסים החמים עם ברזיליה למאבק בחיזבאללה?
קידום המערכה המדינית נגד חיזבאללה מחייב פעילות מאסיבית נגד פעילות הארגון בדרום אמריקה, המהווה כאמור אפיק מימון עיקרי לפעילותו. זוהי שעת כושר מכיוון שגם לממשל הברזילאי החדש יש אינטרסים ברורים לקדם מהלך שכזה.
ראשית, אם תוכיח ברזיל מחויבות לפעול כנגד חיזבאללה בשיתוף פעולה רחב עם קואליציה מערבית, תקבל וודאי הראשונה תמיכה כלכלית מארצות הברית, אשר תחזק אותה ואת יכולותיה. שנית, מבחינה גיאופוליטית, מאבק נחוש מול חיזבאללה באמריקה הלטינית, בהובלתה של ברזיל ובסיוע ארצות הברית ומדינות מערביות נוספות, יסייע לה לבסס שלטונה והכרתה כמעצמה אזורית ביבשת. שלישית, בהידוק יחסיה של ברזיל עם ישראל בעניין זה, תיתרם הראשונה ביכולות אופרטיביות, ביטחוניות ואף כלים מודיעיניים, באמצעותם תוכל גם להיאבק בצורה אפקטיבית מול חיזבאללה וגם לצמצם משמעותית את רמת הפשיעה החמורה באזור. זו באה לידי ביטוי באמצעות הברחות אנשים וסחורות, סחר בסמים, הלבנת הון ועוד.
הצעד המתבקש, הראשוני והמועיל ביותר למאבק יהיה ששלוש מדינות אזור "משולש הגבולות" - ארגנטינה, פרגוואי וברזיל - יגדירו את חיזבאללה כארגון טרור על שתי זרועותיו, הפוליטית והצבאית, ויטפלו בו בהתאם. כאמור, עד כה טרם עשו כן, ולו למצער לזרוע הצבאית.
סנקציות כלכליות על פעילים מרכזיים, בנקים ומוסדות "רווחה" של חיזבאללה – אשר הטלתן תתאפשר רק אם הוא יוכר כארגון טרור – יכולות לפגוע קשות בפעילותו בדרום אמריקה
מהלך מדיני כזה לא רק יאפשר למדינות אמריקה הלטינית לבצע פעילות סיכולית, כדוגמת חקירות ומעצרים של פעילים, אלא יוביל לשיתוף פעולה מודיעיני הדוק יותר עם מדינות מערביות, במיוחד ארצות הברית וישראל. שיתוף פעולה כזה הוא קריטי לנוכח כמות המשאבים המודיעיניים שמשקיעות ארצות הברית וישראל במעקב אחר חיזבאללה, לעומת המחסור במידע מודיעיני העומד לרשויות המקומיות.
בנוסף, סנקציות כלכליות ממוקדות על פעילים מרכזיים, אנשי מפתח, בנקים, מוסדות "רווחה" ומרכזים אסלאמיים נוספים של חיזבאללה – אשר הטלתן תתאפשר רק אם הארגון יוכר כארגון טרור – יכולות לתת מענה נחוש ואפקטיבי נגד פעילות חיזבאללה באזור.
האינטרס הישראלי לקידום הפעילות נגד חיזבאללה באמריקה הלטינית חייב לקבל ביטוי בפעולות שיינקטו במספר מישורים. ראשית, רתימת הידוק יחסי ישראל-ברזיל לצורך הפעילות נגד חיזבאללה. לאור ההתחממות בין שתי המדינות על-רקע בחירתו של נשיא ברזיל הטרי ז'איר בולסונארו, אפשר וצריך לקדם פעילות מדינית גלויה והכרזות פומביות נגד חיזבאללה באזור, ולאחר מכן להרחיב את המאמצים בנושא למדינות נוספות באזור.
שנית, על ישראל לקיים שיתוף פעולה מודיעיני עם הרשויות בברזיליה. כפי שצוין לעיל, לישראל בעניין זה יתרון יחסי מובהק, הכולל מידע מודיעיני, כלים אופרטיביים ושיטות פעולה יעילות לטיפול בפעילי ופעילות הארגון. חיזבאללה פוגע בצורה ניכרת בכלכלת ברזיל ומדינות "משולש הגבולות" האחרות. פעילות פלילית ענפה מזה שנים של חיזבאללה בשיתוף קרטלי הסמים המסוכנים באזור, מייצרת איום ברור על ברזיל ומולידה אינטרס ברור מצדה לקדם בברכה שיתוף פעולה עם ישראל.
שלישית, על ישראל לפעול להגברת המעורבות של מערכת אכיפת החוק של ארצות הברית בצעדים נגד הארגון. דבר זה אפשרי היום יותר מבעבר לאור היחסים החמים בין הממשל החדש בברזיליה לבין ממשל טראמפ. מהלך כזה יוביל להגברת סנקציות כלכליות ושיתוף פעולה של ארצות הברית עם מדינות "משולש הגבולות". בהיבט זה ניתן ורצוי לנצל את העובדה שברזיל עשויה לראות בממשלת נתניהו אמצעי לצורך התקרבות ושיפור היחסים עם הממשל האמריקאי.
סיכום
הידוק היחסים של ישראל עם ברזיל מייצר הזדמנות נדירה להגביר את הלחץ על חיזבאללה ולפגוע בה מדינית, אופרטיבית וכלכלית באחד המעוזים המשמעותיים ביותר שלה. באמצעות השיח מול ברזיל, פעילותה המדינית של ישראל כפי שתואר לעיל – על בסיס מערכה מדינית משולבת שכזו – תוכל לקדם גיבוש קואליציה נגד הארגון הלבנוני. יובילו אותה ארה"ב והשלטונות בברזיל, בארגנטינה, בפרגוואי ואף במדינות נוספות באמריקה הלטינית, דוגמת קולומביה, מקסיקו ובוליביה.
משמעותו של מהלך כזה הוא הנעת מערכה מדינית כוללת נגד ארגון חיזבאללה באזור אמריקה הלטינית כפי שטרם בוצע עד היום. דומה שאין רגע מתאים יותר לכך.
הערות
[4] https://globalprayers.info/uploads/media/Dias_Islamic_Presence_in_Brasil_Citation_Recommendation.pdf
[12] https://www.voanews.com/a/western-group-discusses-hezbollah-efforts-in-latin-america-/4700346.html
זיו מוֹזר הוא חוקר ורכז תחום לוט"ר מדיני במכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית במרכז הבינתחומי הרצליה. לפני שהצטרף למכון שימש במשך תשע שנים כאנליסט מודיעיני בכיר במשרד ראש הממשלה. בעל תואר ראשון בממשל (בהצטיינות) ותואר שני בדיפלומטיה וניהול סכסוכים מהמרכז הבינתחומי הרצליה. תחומי התמחותו הינם: ביטחון וטרור, דיפלומטיה ואסטרטגיה, ניהול סכסוכים בינלאומיים ומבצעי השפעה ומידע.
(צילום באדיבות המחבר)