מתקפת 7 באוקטובר שיבשה שורה של התפתחויות חיוביות עבור ישראל ביבשת. אף ששיתוף הפעולה עם מדינות חשובות בתחומים כמו ביטחון וכלכלה כמעט ולא נפגע, החזרת היחסים לקדמותם תדרוש מישראל מאמץ דיפלומטי משמעותי
Photo by William Navarro on Unsplash
יחסי ישראל עם יבשת אסיה היו במגמת עלייה חיובית לפני פרוץ המלחמה בישראל ב-7 באוקטובר 2023.[1] ההסכמי אברהם שנחתמו ב-2020 שדרגו את מעמדה האזורי של ישראל ממדינה מבודדת לשותפה מבוקשת, במיוחד במפרץ הערבי. ההתפתחות הזו פתחה עבור ישראל אפיקים מדיניים חדשים, לא רק במזרח התיכון ובצפון אפריקה אלא גם באסיה, אשר הופכת בהדרגה למרכז הכלכלי והגיאופוליטי העולמי.
במסגרת מדיניות "מבט למזרח" של ממשלות נתניהו הקודמות (2021-2009), ישראל קידמה את היחסים עם מדינות מפתח באסיה באמצעות יוזמות אסטרטגיות, כולל משא ומתן על סחר חופשי עם סין, וייטנאם והודו, וחתימה על הסכם סחר חופשי (FTA) עם דרום קוריאה.[2] בנוסף, הקשרים הביטחוניים עם מדינות כמו הפיליפינים ויפן התחזקו משמעותית, תוצאה של תועלות הדדיות, חשיבותה הגלובלית העולה של יבשת אסיה, והאטרקטיביות של החדשנות הישראלית ותעשיית הביטחון המתקדמת שלה.
רוב השותפות האסיאתיות של ישראל שמרו בשנה החולפת על עמדה מאוזנת כלפי המלחמה, וחלקן רמזו כי הקשרים יחזרו לשגרה כשהמלחמה תסתיים
המלחמה החזירה למרכז תשומת הלב העולמית את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, השיבושים האזוריים אותם הוא מחולל והפוטנציאל להסלמה אזורית, מה שהשפיע במידה רבה על קשרי ישראל עם מדינות אסיה. בעוד שמכירות בתחום הסחר הביטחוני של לאסיה זינקו לשיאים חדשים בשנה החולפת, בתחומים כמו יוזמות דיפלומטיות, מסחר הדדי ושיתופי פעולה של המגזר הפרטי, נרשמה האטה משמעותית מול השותפות האסיאתיות המובילות.[3] חששות מפני אי-יציבות, לצד ביקורת על התנהלותה של ישראל במלחמה ועל היעדר חזון מדיני מוצהר של הממשלה הנוכחית לפתרון הסכסוך בטווח הארוך, פגעו במעמדה האזורי והפכו אותה לשותפה פחות אטרקטיבית.
רוב השותפות האסיאתיות של ישראל שמרו בשנה החולפת על עמדה מאוזנת יחסית כלפי המלחמה, וחלקן רמזו בפומבי או בשיחות פרטיות כי הקשרים יחזרו לשגרה ברגע שהמלחמה תסתיים. עם זאת, מדינות מסוימות – ובראשן סין – מבקרות בחריפות רבה יותר ובפומבי את המדיניות הישראלית. באחרות, כמו יפן, אוסטרליה ודרום קוריאה, דעת הקהל כלפיה הפכה ביקורתיות יותר, מה שמשפיע גם על ממשלותיהן.
בשעה שהשפעתה של אסיה הולכת וגוברת ברמה האזורית והגלובלית, והבידוד הבינלאומי של ישראל מחריף, חשיבותם של יחסיה עם היבשת תיעשה קריטית יותר ויותר. מקבלי ההחלטות הישראלים חייבים לאמץ גישה אסטרטגית, ולא אופורטוניסטית, כלפי השותפויות הללו. אף שהמלחמה המתמשכת מעיבה על הקשרים הללו, היא גם מדגישה את חשיבותם ואת הפוטנציאל שלהם להתאוששות.
הדינמיקה המשתנה בין אסיה למזרח התיכון
המזרח התיכון מצוי בעידן של תמורות משמעותיות, שהחלו עוד לפני אירועי השנה החולפת. במרכזן ניצבת התחרות בין מעצמות העל, שמורגשת היטב גם במזרח התיכון: ארצות הברית לוחצת על סין במזרח אסיה ובייג'ינג מגיבה במהלכים משלה באזורנו.
למרות הבטחותיו של הנשיא ביידן כי ארה"ב איננה נוטשת את המזרח התיכון, הגישה הרווחת באזור היא שוושינגטון בדרך החוצה. מגמה זו, שהחלה בתקופת ממשל אובמה, חוללה משבר אמון בקרב בעלות הברית של ארה"ב באזור. המשבר העמיק בעשור החולף על רקע הכישלונות של ארה"ב בעיראק ובאפגניסטאן, הוצאת כוחותיה מהאזור, התמקדותה הגוברת של וושינגטון בנעשה באסיה ואתגרים פוליטיים וחברתיים מבית.
מדינות המזרח התיכון, מצדן, החלו לגשש אחר בריתות ושיתופי פעולה אזוריים חדשים כדי להבטיח את האינטרסים הביטחוניים והכלכליים שלהן. שינוי זה הוביל לעליית ה"מינילטרליזם" (minilateralism): שיתוף פעולה מבוסס-אינטרסים בין מדינות בנושאים ממוקדים.[4] מינילטרליזם מאפשר למדינות לייסד שותפויות גמישות ופרגמטיות, העוסקות בבעיות וקשיים משותפים אך ללא המחויבויות הגלומות בהצטרפות לבריתות פורמליות ורחבות יותר.
עבור ישראל, השילוב בין הסכמי אברהם, הפחתת המתחים עם מדינות ערב ומדינות מוסלמיות והזדמנויות חדשות לשיתופי פעולה במפרץ הערבי, יחד עם הדחיפה האזורית לעבר מינילטרליזם, פתח פֵּתַח להצטרפות ליוזמות קטנות יותר בהשתתפות מדינות מהמזרח התיכון ומאסיה.[5]
אחת ההתפתחויות החשובות בהסדר הגיאופוליטי הייתה הקמת I2U2 – שותפות מינילטרלית שהוקמה באוקטובר 2021 על ידי איחוד האמירויות, ארה"ב, הודו וישראל.[6] האג'נדה הגמישה של המסגרת הזו מתמקדת בהרחבת שיתוף הפעולה הכלכלי, מבלי להיכנס למורכבויות של אינטרסים ביטחוניים או הבדלים גיאופוליטיים. I2U2 היא חלק מהאסטרטגיה של ארה"ב שמטרתה לסתור את התפיסה הרווחת על חוסר מעורבותה במזרח התיכון והתגברות ההשפעה הסינית. אחת היוזמות המרכזיות במסגרת הזו היא המסדרון הכלכלי הודו-מזרח תיכון-אירופה (IMEC), שהוכרזה בועידת ה-G20 בניו דלהי בספטמבר 2023.[7]
מעצמות אסיאתיות: סין והודו
סין והודו הן כיום שתי המעצמות האסיאתיות המשפיעות ביותר במזרח התיכון, ולשתיהן קשרים משמעותיים עם ישראל. עם התרחבותה של התחרות בין מעצמות העל, שתיהן שואפות להגביר את השפעתן באזור באמצעות יוזמות בילטרליות ואזוריות.
סין מרחיבה את מעורבותה במזרח התיכון באמצעות יוזמת "החגורה והדרך" (BRI), יוזמת הביטחון הגלובלי (GSI) והרחבת מועדון ה-BRICS (ברזיל, רוסיה, הודו ודרום אפריקה). בה בעת, הודו משתתפת ביוזמות כמו IMEC ו-I2U2, כמו גם במסגרות טרילטרליות כגון הודו-איחוד האמירויות-צרפת. הגישה של שתיהן ליחסים עם ישראל ולמלחמה הנוכחית צריכה להיבחן דרך הפריזמה הזו.
תגובתה הראשונית של סין למתקפת 7 באוקטובר היתה מדודה – היא לא גינתה את חמאס באופן ישיר וקראה לריסון מצד כל המעורבים.[8] אך עם הזמן, הגישה שלה הפכה ליותר חד-צדדית ופומבית, והרטוריקה נגד ארה"ב וישראל החריפה.[9]
במשך שנים ארוכות סין הקפידה על איזון בין מערכות יחסים שלה בכל הנוגע למחלוקות אזוריות במזרח התיכון, בחיפוש אחר יציבות שתעזור לקדם את האינטרסים הכלכליים שלה. המעבר המחושב של סין לעבר גישה אסרטיבית יותר ותמיכה בפלסטינים משקף את האבולוציה של סדרי העדיפויות שלה באזורנו ובדרום הגלובלי (Global South).
ישראל היא יעד משני בסדר העדיפויות האסטרטגי של בייג'ינג, המחשיבה נזק ליחסים עמה כדבר הניתן להכלה במשחק הגיאופוליטי הרחב יותר
עם זאת, המתחים הגוברים עם ארה"ב, לצד הפיכת המזרח התיכון ליעד מבוקש חדש בתחרות בין מעצמות העל, ככל הנראה שינו את המשוואה האסטרטגית של בייג'ינג. אף שהיא אינה מעוניינת במלחמה אזורית, דומה שסין מוכנה כיום לסבול אי-יציבות מסוימת, במיוחד אם זו מערערת את מעמדה של ארה"ב באזור. ישראל, בסופו של דבר, היא יעד משני בסדר העדיפויות האסטרטגי של בייג'ינג, המחשיבה נזק ליחסים עמה כדבר הניתן להכלה במשחק הגיאופוליטי הרחב יותר.
כתוצאה מגישה זו, בשנה האחרונה בייג'ינג ניצלה את המלחמה בישראל כדי לשחוק את האמון האזורי בהשפעה האמריקאית, תוך חיזוק השפעתה שלה. היא שואפת לגייס תמיכה ערבית ומוסלמית עבור מדיניותה במחוז שינג'יאנג, תוך כדי התמודדות עם הביקורת המערבית על מדיניות זכויות האדם שלה.[10] מאמציה של בייג'ינג לתווך בין הפלגים הפלסטיניים, כולל אירוח שיחות בין ארגונים יריבים באפריל וביולי 2024, והחתימה על הצהרת בייג'ינג,[11] נעשו במטרה למצב את סין כשחקן דיפלומטי שיש להתחשב בו. אך למרות הצלחותיה המיוחצנות, מנהיגים במזרח התיכון דבקים באמונתם שרק וושינגטון יכולה לקדם פתרון לסכסוך.
רה"מ נתניהו מקבל את פניו של רה"מ מודי בישראל, ב-2017. דלהי מנהלת את יחסיה עם ישראל בזהירות | צילום: חיים צח, לע"מ
הודו שמרה על יחסים הדוקים עם ישראל במהלך המלחמה, עדות לשינוי האסטרטגי המתמשך שמוביל ראש הממשלה נרנדרה מודי,[12] שהיה בין המנהיגים הראשונים להביע סולידריות עם ישראל לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.
עם זאת, הודו משקללת בחישוביה המדיניים גם את האוכלוסייה המוסלמית הגדולה שלה, קשריה הכלכליים עם מדינות המפרץ ונוכחותם של מיליוני עובדים הודים במזרח התיכון. מסיבה זו, דלהי מנהלת את יחסיה עם ישראל בזהירות, כדי להימנע מלנכּר קבוצות מפתח בארצה ושותפים בעולם הערבי.[13] אף שהודו הביעה תמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, היא גם דבקה בתמיכתה המסורתית בפתרון שתי המדינות.[14]
המלחמה השפיעה על יוזמות אזוריות שבהן הודו משחקת תפקיד, כמו IMEC, והתמשכותה מעלה בדלהי חששות לגבי היתכנותן ומפני ההשלכות ארוכות הטווח שלה על האינטרסים האסטרטגיים של הודו במזרח התיכון.[15] למרות האתגרים הללו, דלהי נותרת מחויבת לתפקידה ב-IMEC ובקבוצות אזוריות אחרות, כמו I2U2.
לצד ארה"ב: יפן, דרום קוריאה, אוסטרליה וטייוואן
המדינות בקבוצה זו הן דמוקרטיות ובעלות ברית קרובות של וושינגטון. הקשר שלהן עם ישראל מושפע מאוד מעמדת ארה"ב ומדינות בעלות עמדות דומות, אך גם מהאופן בו יחסים אלה ישפיעו על האינטרסים שלהן במזרח התיכון. בנוסף לכך, אמירות בלתי-אחראיות מצד גורמים ישראלים, עמדותיהם של התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) ושל בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), יחד עם דעת קהל מקומית ההופכת יותר ויותר שלילית, מעצבים את עמדותיהן כלפי ישראל.
היחסים של יפן עם ישראל התרחבו משמעותית בחמש השנים האחרונות, במיוחד בשיתופי פעולה כלכליים וטכנולוגיים.[16] ההשקעות היפניות בישראל הגיעו לשיא של 2.9 מיליארד דולר בשנת 2021, בין היתר בעקבות ההסכמים עם מדינות ערב. גידול זה בהשקעות פתח אפיקים חדשים לשיתוף פעולה משולש אפשרי בין יפן, ישראל ואיחוד האמירויות. לאור השינויים במערכת הבינלאומית, יפן בוחנת כל העת מחדש את עמדותיה האזוריות והגלובליות, דבר שיוצר הזדמנויות חדשות לשיתוף פעולה עם ישראל, כולל בתחומי הביטחון.[17]
למרבה הצער, המלחמה מכבידה בצורה משמעותית על יחסי יפן וישראל. בעוד ששיתוף הפעולה נמשך בתחומי הטכנולוגיה, החדשנות והביטחון, טוקיו נקטה בעמדה דיפלומטית זהירה יותר בתגובה למלחמה, דבר שהביא לביקורת מסוימת בתוך מדינות ה-ג'י-7.[18] בנוסף לדעת הקהל המקומית, ההופכת שלילית יותר ככל שהמלחמה נמשכת, עלו חששות לגבי יציבותן של ההשקעות היפניות בישראל, ולגבי ההשפעה האפשרית של המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים על האינטרסים הכלכליים של יפן באזור.
גישתה של דרום קוריאה במהלך המלחמה עוצבה בהשפעת הבריתות האסטרטגיות שלה, במיוחד זו עם ארה"ב, וקשריה הכלכליים במזרח התיכון
יחסי דרום קוריאה עם ישראל התהדקו באופן משמעותי בשנים האחרונות, במיוחד לאחר יישום הסכם הסחר החופשי בדצמבר 2022.[19] הסכם זה, שהיה הראשון של ישראל באסיה, לא רק תרם לכלכלה הישראלית על ידי הפחתת מחיריהם של מוצרים קוריאניים מיובאים, אלא גם סלל את הדרך להסכמים דומים עם מדינות נוספות ביבשת.
היחסים בין ישראל לדרום קוריאה התבססו באופן מסורתי על שיתוף פעולה ביטחוני שהחל בשנות ה-2000. הסחר בין שתי המדינות צמח ב-35 אחוז בשנת 2021, דבר המשקף את החשיבות הגוברת של השותפות הכלכלית שלהן.[20]
סיאול גינתה את מתקפת הטרור של חמאס והביעה תמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, בהתאם למדיניותה של תמיכה ביציבות ובביטחון בינלאומיים. עם זאת, כאשר המלחמה בעזה הסלימה, ממשלת קוריאה אימצה עמדה מדודה יותר בהתאם למחויבותה לשיקולים הומניטריים, והדגישה שישראל צריכה לפעול בריסון ולהגן על חיי התושבים העזתים.[21]
גישתה של דרום קוריאה במהלך המלחמה עוצבה בהשפעת הבריתות האסטרטגיות שלה, במיוחד זו עם ארה"ב, וקשריה הכלכליים במזרח התיכון, שהופך לאזור אסטרטגי בעבור סיאול.[22] דיווחים לפיהם חמאס וארגוני טרור נוספים באזור משתמשים בנשק מתוצרת צפון קוריאה מעורר חששות גם בדרום קוריאה.[23]
היחסים של אוסטרליה עם ישראל מאופיינים מזה זמן רב בתמיכה חזקה מצד שתי המפלגות. למדינות קשרים כלכליים וביטחוניים משמעותיים, המבוססים על ערכים דמוקרטיים משותפים ואינטרסים אסטרטגיים. אך המלחמה בעזה מטילה צל על היחסים הללו, במיוחד תחת ממשלת הלייבור הנוכחית. לאחר 7 באוקטובר, ממשלתו של אנתוני אלבניזי (Albanese) גינתה באופן חד-משמעי את מתקפת חמאס והביעה תמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, תוך יישור קו עם בעלות בריתה המסורתיות של אוסטרליה, בהן ארה"ב ובריטניה.
עם זאת, בדומה למדינות נוספות, ככל שהלחימה בעזה הסלימה גברה גם הביקורת על פעולות צה"ל ברצועה, במיוחד בקרב הלייבור. חברי מפלגה אחדים, בהם שרי ממשלה, הביעו חשש מההשלכות ההומניטריות של המערכה הצבאית וקראו לקנברה לאמץ גישה מאוזנת יותר, הכוללת תמיכה חזקה יותר בזכויות הפלסטינים ולחץ על ישראל לפעול בהתאם למשפט ההומניטרי הבינלאומי.[24] המלחמה גם השפיעה על הקשרים הכלכליים בין המדינות, לאחר שמשלחות וביקורים לישראל הוקפאו, וניכרת הצטננות בתחום זה.
הפגנה פרו-פלסטינית במדינת ניו סאות' ויילס באוסטרליה, נובמבר 2023. הממשלה אינה יכולה להתעלם מלחץ מבית | Photo: Nikolas Gannon on Unsplash
מנקודת מבט אזורית, אוסטרליה ניסתה לאזן בין יחסיה הקרובים עם ישראל לבין יחסיה עם שכנותיה בדרום-מזרח אסיה, כמו אינדונזיה ומלזיה, שממשלותיהן ביקורתיות כלפי ישראל ואוכלוסיית המוסלמים בהן גדולה.[25]
למרות האתגרים הללו והאווירה הפוליטית המשתנה לרעה, יסודותיהם של היחסים בין אוסטרליה לישראל נשארו יציבים, אך החזרת היחסים למצב שלפני המלחמה תדרוש עבודה דיפלומטית עדינה וממושכת.
טייוואן התייצבה בצורה נחושה לצד ישראל בעקבות מתקפת 7 באוקטובר,[26] והמלחמה נתפסת בעיניה כהזדמנות ייחודית לחזק את יחסיה עם ישראל. התמיכה העקבית של טאיפיי, למרות לחץ מבית, לצד תמיכה חומרית בדמות סיוע כספי ליוזמות אזרחיות בישראל במהלך המלחמה, עומדת בניגוד חריף לתגובתה של בייג'ינג.[27] מצדה של ישראל, כעס ואכזבה מהעמדה העוינת של סין הולידו פתיחות רבה יותר לשיתוף פעולה עם טייוואן, כולל ביקורים רשמיים של שתי משלחות פרלמנטריות בטאיפיי ב-2024.[28]
אל מול הלחץ הגובר מצד סין, טייוואן ראתה בגינוי הפומבי של חמאס ובסולידריות הגלויה עם ישראל הזדמנות לא רק להשגת תמיכה גדולה יותר ולהעמקת שיתוף הפעולה עם ישראל, שבדידותה המדינית גוברת, אלא גם לחיזוק יחסיה עם בעלות הברית הדמוקרטיות, במיוחד ארה"ב, בזירות בינלאומיות נוספות.[29]
דרום-מזרח אסיה: סינגפור, וייטנאם והפיליפינים
יחסי ישראל עם מדינות בדרום-מזרח אסיה התפתחו באופן משמעותי לאורך השנים, בעיקר בשל אינטרסים משותפים בתחומי הביטחון, הטכנולוגיה והכלכלה. אף שגם באזור זה סיבכה המלחמה את היחסים, הרי שישראל הצליחה לשמר ואף לחזק את קשריה עם שותפות קטנות יותר בו. קשרים אלה מאופיינים באיזון עדין בין אינטרסים אסטרטגיים, שותפויות כלכליות ושיקולים דיפלומטיים.
לסינגפור ולישראל היסטוריה ארוכה של שיתוף פעולה, במיוחד בתחומי הביטחון, הטכנולוגיה והכלכלה. הגעתו של שגריר תושב ראשון של סינגפור לישראל, איאן מק, בסוף 2023 היא אבן דרך חשובה ביחסים הבילטרליים, והדגישה את מחויבותה של סינגפור להעמקת קשריה עם ישראל, למרות הסכסוך המתמשך.[30]
סינגפור גינתה את מתקפת ה-7 באוקטובר והביעה תמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, תוך קריאה לריסון והגנה על אזרחים. תגובה זו משקפת את המדיניות הרחבה של סינגפור להמשיך ולטפח קשרי ביטחון חזקים עם ישראל, תוך קידום שלום ויציבות באמצעות המשפט הבינלאומי ויחסים מולטילטרליים.
סינגפור מקפידה לרוב שקשרי הביטחון שלה עם ישראל יישארו דיסקרטיים אך איתנים, והם מתמקדים בהכשרות צבאיות, אבטחת סייבר וטכנולוגיות ביטחוניות.[31] המלחמה הנוכחית לא השפיעה באופן מהותי על קשרים אלה, שכן שתי המדינות מכירות בחשיבותם האסטרטגית.
עם זאת, ממשלת סינגפור ערה לכך שחלקים בציבור שלה קוראים לאימוץ גישה מאוזנת יותר ביחסיה עם ישראל, במיוחד לאור היותה חברה רב-תרבותית ובעלת אוכלוסייה מוסלמית.[32] הממשלה נאלצה לאזן בין התייחסות לקולות הללו מבית לשמירה על יעדי מדיניות החוץ שלה.[33] תגובתה של סינגפור למלחמה בעזה תואמת גם את האסטרטגיה האזורית הרחבה שלה בתוך איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN), שם היא מנווטת בין הצורך שלא לערער את יחסיה הטובים עם חברות ארגון אחרות התומכות במאבק הפלסטיני, לבין שימור השותפות האסטרטגית עם ישראל.
בהתאם למדיניותה ארוכת השנים של אי-התערבות, לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר וייטנאם הביעה דאגה לנוכח האלימות, אך נמנעה מלנקוט עמדה נוקבת
לווייטנאם וישראל יחסים קרובים, המתבטאים בשיתופי פעולה הדוקים בתחומי החקלאות, הטכנולוגיה והביטחון. למרות המלחמה, שותפות זו נותרה יציבה, כאשר ישראל ממלאת תפקיד מכריע בסיוע לווייטנאם בתהליכי מודרניזציה של מגזרים מרכזיים בכלכלתה, כגון חקלאות וניהול מים. ביולי 2023 חתמו ישראל ו-וייטנאם על הסכם סחר חופשי (FTA), אך פרוץ המלחמה עיכב את אשרורו. שיתוף הפעולה הביטחוני גבר בתקופה זו, במיוחד במערכות הגנה אווירית ואבטחת סייבר. עם זאת, מאז 7 באוקטובר ווייטנאם מאזנת בהקפדה רבה יותר בין מדיניות החוץ הבלתי-מזדהה שלה לבין האינטרסים הכלכליים והאסטרטגיים שלה.
לאחר מתקפת חמאס, וייטנאם הביעה דאגה לנוכח האלימות אך נמנעה מלנקוט עמדה נוקבת, בהתאם למדיניותה ארוכת השנים של אי-התערבות.[34] היא קראה לריסון מצד כל הצדדים והדגישה את הצורך בפתרון באמצעות דיאלוג והמשפט הבינלאומי.[35] כמו סינגפור, אף שווייטנאם מחויבת לשיתוף הפעולה שלה עם ישראל, היא נזהרת כיום יותר כדי להבטיח שקשרים אלה לא ישפיעו לרעה על יחסיה עם מדינות אחרות באזור, במיוחד בעולם הערבי.
לפיליפינים קשרים הדוקים עם ישראל המבוססים על אינטרסים ביטחוניים הדדיים, שיתוף פעולה כלכלי וקהילה גדולה של עובדים פיליפינים בישראל. היחסים הבילטרליים איתנים בתחום הביטחון, כאשר ישראל מספקת לפיליפינים ציוד צבאי מתקדם והכשרות. שיתוף פעולה זה נמשך למרות המלחמה, מה שמדגיש את החשיבות האסטרטגית ששתי המדינות מייחסות לקשרי הביטחון שלהן.
בפיליפינים גינו את מתקפת ה-7 באוקטובר ואישרו את תמיכתם בזכותה של ישראל להגן על עצמה. כאשר המלחמה החריפה, מנילה גם הביעה דאגה מהמצב ההומניטרי בעזה וקראה להגנה על אזרחים ולישראל לפעול בהתאם למשפט ההומניטרי הבינלאומי.
אך המלחמה גם עוררה בחלקים מהמדינה קולות הקוראים לבחינה מחודשת של קשריה הקרובים עם ישראל, במיוחד לאור ההשפעות ההומניטריות של הסכסוך.[36] ארגוני חברה אזרחית ומספר דמויות פוליטיות קראו לממשלה לאמץ עמדה מאוזנת יותר, תוך הדגשת הצורך בפתרון בדרכי שלום ומתן זכויות לפלסטינים.[37] למרות דאגות אלו, היחסים בין הפיליפינים לישראל צפויים להישאר איתנים, עם המשך שיתוף פעולה בתחומי הביטחון והטכנולוגיה.
מבט לעתיד
ככל שמעמדה של אסיה בזירה האזורית והעולמית גובר, וישראל מתדרדרת בהדרגה לעבר בידוד בינלאומי, החשיבות שבטיפוח היחסים שלה עם היבשת רק תגבר.
היחסים בין ישראל לסין הפכו מתוחים יותר בשנה האחרונה, במיוחד לאור העובדה שבייג'ינג שואפת לקחת על עצמה תפקיד פעיל יותר בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובאופן גובר – לצד הערבים. למרות האכזבה מעמדתה של סין, מקבלי ההחלטות בישראל חייבים להכיר בכך שהנוכחות וההשפעה של בייג'ינג במזרח התיכון עתידות להתרחב בשנים הקרובות.
במציאות הנוכחית, יש סיכויים רבים יותר שישראל תפגוש גורמים סיניים רשמיים בבירות אזוריות כמו אבו דאבי וריאד מאשר בתל אביב. כדי להתמודד עם שינוי הגישה של בייג'ינג, על ישראל להחליף את הגישה הבילטרלית והריאקטיבית הקיימת ביחסיה עם סין באסטרטגיה אזורית וגיאופוליטית רחבה יותר.
ישראל יכולה לאותת כי היא מוכנה שסין תיקח חלק משמעותי בפרויקט אזורי אחרי המלחמה – בתנאי שתאמץ שוב עמדה מאוזנת יותר ביחס לסכסוך
ישראל צריכה להתמקד בהערכת ההשפעה של מדיניותה של סין על המזרח התיכון ועל האינטרסים הישראליים. ניתוחים אלה יכולים לסייע לה בעיצוב גישה אסטרטגית המתחשבת בתחרות בין המעצמות, בהשפעה האזורית של סין וביחסיה עם מעצמות אסייתיות אחרות. דיונים אסטרטגיים עם שותפות אזוריות בנושא זה – כולל מצרים, איחוד האמירויות, ועם הזמן גם סעודיה – הם חסרי תחליף.
עליה להיעזר בשותפותיה באזור לפיתוח אסטרטגיות משותפות, במיוחד בתחומים כמו קישוריוּת (connectivity), תשתיות וטכנולוגיה. מעורבות פרואקטיבית כזו תייצר תיאום מבחינת האינטרסים האזוריים ותקדם שיתופי פעולה.
ביחס למלחמה הנוכחית, במקום לדחות לחלוטין את מעורבותה, מקבלי ההחלטות בישראל יכולים לאותת כי הם פתוחים לכך שסין תיקח חלק בפרויקט אזורי רלוונטי – בתנאי שבייג'ינג תחזור לעמדה המאוזנת בה החזיקה עד לא מזמן ביחס לסכסוך. גישה זו יכולה לסייע לישראל לנתב את ה"מעורבות הפעילה" של בייג'ינג לאפיקים המשרתים את האינטרסים הישראליים. צעד כזה גם יעניק לסין הזדמנות להוכיח את מחויבותה לשינוי. ניתן לפתח פרויקט כזה בשיתוף פעולה עם שותף אזורי כמו איחוד האמירויות, תוך הבטחה שהוא יקדם אינטרסים ישראליים לצד יעדים אזוריים רחבים יותר.
מאמצים לגשר על פערים פוליטיים עם בעלות ברית קרובות של ארה"ב במזרח אסיה, דוגמת אוסטרליה, יפן ודרום קוריאה, עשויים לקחת זמן. עם זאת, שיתוף הפעולה השקט בתחומי הביטחון והטכנולוגיה צפוי להימשך לאחר שהלחימה תיגמר. אלא שאסור שישראל תסכים להסתפק בהסדרים ה"חשאיים" הללו, ועליה להבין כי לאחר שיתמסדו, עלול להיות קשה בעתיד לחזור לשיתוף פעולה פומבי יותר, כזה שיכול לחזק את מעמדה והשפעתה. להבדיל, ניתן לצפות כי שותפותיה של ישראל בדרום-מזרח אסיה יחזרו לשיתוף פעולה מלא במהירות רבה יותר לאחר המלחמה, ועל ישראל להקצות משאבים לחיזוק היחסים הללו.
בעוד שתשומת לב רבה הוקדשה לתפקיד המתרחב של סין במזרח התיכון ולקשריה עם טהראן, חשוב לזכור שגם להודו, יפן ודרום קוריאה קשרי סחר ענפים במפרץ הערבי, כולל עם טהראן. לאור הדינמיקה המשתנה באזור והמתחים הגוברים, היחסים של ישראל עם המדינות הללו הופכים חשובים עוד יותר.
על אף האמור לעיל, חשוב לציין שלא צפויה כל התקדמות משמעותית לפני סיומה של המלחמה הנוכחית. שנה לאחר מתקפת 7 באוקטובר, נעשה ברור יותר ויותר שפתרון אזורי בהובלת ארה"ב הוא הדרך המעשית ביותר להשיג זאת. קידומו עשוי להיות חיוני לא רק לשילובה מחדש של ישראל במזרח התיכון, אלא גם לעיצוב מחדש של מעורבותה באסיה.
למרות ההשפעות השליליות של המלחמה, הסכמי אברהם ויוזמות בהובלה אמריקאית כמו I2U2 ו-IMEC, נותרו רלוונטיים מבחינה אסטרטגית
במקום להתנגד למאמצים של ארה"ב לכינון מסגרת אזורית מחודשת, על ישראל לעודד אותם ולתמוך בהם באופן פעיל. גישה זו צריכה לכלול התקדמות לעבר נורמליזציה עם סעודיה והנחת התשתית לפתרון שתי מדינות בעתיד, ולו ברמה הצהרתית. תוכנית כזו עשויה לשלב רכיבים מיוזמת השלום הערבית ואולי גם מדינות מובילות נוספות, כולל מאסיה.
למרות הקשיים והאתגרים שהמלחמה יוצרת, הסכמי אברהם ויוזמות בהובלה אמריקאית, כמו I2U2 ו-IMEC, נותרו רלוונטיים מבחינה אסטרטגית, ומעניקים לישראל הזדמנות משמעותית לחיזוק קשריה עם אסיה ולשיפור מעמדה הבינלאומי. מסגרות אלה יכולות למלא תפקיד מכריע בהזנקת מעמדה של ישראל במזרח התיכון, לתמוך בחזון האסטרטגי הבין-אזורי של וושינגטון, ולחזק את הקשר האסטרטגי של ישראל עם הודו. שיבה למסגרת האזורית עשויה גם לשכנע את יפן ודרום קוריאה להצטרף אליה, לצד שותפים אזוריים נוספים.
סיום המלחמה, שילווה בהרחבת הסכמי אברהם ויצירת מסגרת אזורית לטיפול בסכסוך הישראלי-פלסטיני – כזו המשלבת את השותפות האסיאתיות החדשים של ישראל – עשוי להיות המפתח לשיקום היחסים הבילטרליים שלה עם היבשת וליצירת בסיס דיפלומטי איתן למעורבות אזורית עתידית.
ד"ר גדליה אפטרמן הוא ראש תוכנית ישראל-אסיה במכון אבא אבן לדיפלומטיה ויחסי חוץ באוניברסיטת רייכמן.
הערות
[1] Gedaliah Afterman and Theresa Hoffmann, “Two Years after the Abraham Accords,” Insight 296, Middle East Institute, 22 May 2023. https://mei.nus.edu.sg/publication/insight-296-two-years-after-the-abraham-accords/
[2] Yuval Ben-David and Michael Martina, “As part of Asia pivot, Netanyahu pushes Israeli hi-tech in China,” Reuters, 20 March 2017. https://www.reuters.com/article/us-israel-china-business/as-part-of-asia-pivot-netanyahu-pushes-israeli-hi-tech-in-china-idUSKBN16R1AV/; Government of Israel - Foreign Ministry, Free Trade Agreement Between The Government Of The State Of Israel And The Government Of The Republic Of Korea, 12 May 2021. https://www.gov.il/BlobFolder/policy/israel-south-korea-fta/he/sahar-hutz_agreements_fta-korea-il-en.pdf
[3] Emanuel Fabian, “Israeli arms sales break record for 3rd year in row, reaching $13 billion in 2023,” Times of Israel, 17 June 2024. https://www.timesofisrael.com/israeli-arms-sales-break-record-for-3rd-year-in-row-reaching-13-billion-in-2023/
[4] Jean-Loup Samaan, “The Minilateral Moment In The Middle East: An Opportunity For US Regional Policy?”, Atlantic Council, 5 July 2023. https://www.atlanticcouncil.org/in-depth-research-reports/issue-brief/the-minilateral-moment-in-the-middle-east-an-opportunity-for-us-regional-policy/
[5] Gedaliah Afterman and N. Janardhan, "The Abraham Accords Bring the Middle East And Asia Closer," Arena Journal, 14 September 2022. https://www.eng.arenajournal.org.il/single-post/issue12-afterman-janardhan-middle-east-asia-eng
[6] Gedaliah Afterman et al., "Minilateralism And I2U2: Refining Realpolitik," Anwar Gargash Diplomatic Academy, 25 September 2023. https://www.agda.ac.ae/research/publications-multimedia-events/publication-details/minilateralism-and-i2u2
[7] Navdeep Suri et al., "India-Middle East-Europe Economic Corridor: Towards a New Discourse in Global Connectivity," Observer Research Foundation, 9 April 2024. https://www.orfonline.org/research/india-middle-east-europe-economic-corridor-towards-a-new-discourse-in-global-connectivity
[8] Laura Zhou, "China calls for 'calm and restraint' as Israel declares war after deadly Hamas raid," South China Morning Post, 8 October 2023. https://www.scmp.com/news/china/diplomacy/article/3237203/china-calls-calm-and-restraint-israel-declares-war-after-deadly-hamas-raid
[9] Grant Rumley and Rachel Redlich, "Tracking Chinese Statements On The Hamas-Israel Conflict," The Washington Institute, 1 August 2024. https://www.washingtoninstitute.org/policy-analysis/tracking-chinese-statements-hamas-israel-conflict
[10] Gedaliah Afterman and Tomer Raanan, "From Gaza To Xinjiang, Israel Is Increasingly In China's Crossfire," Nikkei Asia, 5 July 2021. https://asia.nikkei.com/Opinion/From-Gaza-to-Xinjiang-Israel-is-increasingly-in-China-s-crossfire
[11] Jesse Marks, "Palestinian Factions Meet In China, Sign 'Beijing Declaration' (translated Version Included)," Substack, 23 July 2024. https://jessemarks.substack.com/p/palestinian-factions-meet-in-china
[12] Daniel Markey, "Amid War In The Middle East, India-Israel Ties Reach New Milestone," United States Institute Of Peace, 7 November 2023. https://www.usip.org/publications/2023/11/amid-war-middle-east-india-israel-ties-reach-new-milestone
[13] Md Muddassir Qumar, "India And The Crises In The Middle East: Treading A Complex Tightrope," Institute For Security And Development Policy, 28 February 2024. https://www.isdp.eu/india-and-the-crises-in-the-middle-east-treading-a-complex-tightrope/
[14] "Gaza Conflict: Only Two-state Solution Between Both Sides Will Deliver Enduring Peace, Says India," DD News, 5 March 2024. https://ddnews.gov.in/en/gaza-conflict-only-two-state-solution-between-both-sides-will-deliver-enduring-peace-says-india/
[15] Adam Lucente, "Gaza War Complicates IMEC Plans Even As Gulf-India Ties Warm," Al-Monitor, 25 May 2024. https://www.al-monitor.com/originals/2024/05/gaza-war-complicates-imec-plans-even-gulf-india-ties-warm
[16] Satoshi Ikeuchi and Gedaliah Afterman, "The Time Has Come For A Japan-Israel Strategic Partnership," Arena Journal, 14 March 2022. https://www.eng.arenajournal.org.il/single-post/ieuchi-afterman-japan-israel-relations-eng
[17] Government of Israel - Ministry of Foreign Affairs, "DM Gantz signs Defense Cooperation Memorandum with Japan," 30 August 2022. https://www.gov.il/en/pages/dm-gantz-signs-defense-cooperation-memorandum-with-japan-30-aug-2022
[18] Herb Keinon, "Japan's Rocky Road And Balancing Act With Israel During Hamas War," The Jerusalem Post, 10 February 2024. https://www.jpost.com/israel-hamas-war/article-785955; Lili Hülsemann, "Nagasaki Memorial Ceremony Becomes Center Stage Of Geopolitics," Politico, 9 August 2024. https://www.politico.eu/article/nagasaki-memorial-ceremony-centre-stage-geopolitics-israel/
[19] Government of Israel - Foreign Ministry, "Free Trade Agreement Between The Government Of The State Of Israel And The Government Of The Republic Of Korea."
[20] "Israel-South Korea free trade deal to take effect Dec. 1," Reuters, 28 September 2022. https://www.reuters.com/markets/israel-south-korea-free-trade-deal-take-effect-dec-1-2022-09-28/
[21] Kaylee Orta, "Where Does South Korea Stand On The Israel-Hamas Conflict?" The Diplomat, 19 October 2023. https://thediplomat.com/2023/10/where-does-south-korea-stand-on-the-israel-hamas-conflict/
[22] Orta, "Where Does South Korea Stand?"; Nam Hyun-Woo, "Korea, UAE Sign Free Trade Pact At Yoon-Mohamed Summit," The Korea Times, 29 May 2024. https://www.koreatimes.co.kr/www/nation/2024/08/113_375592.html
[23] Sohee Kang, "South Korea Confirms Hamas Used North Korean Weapons in War," Bloomberg, 8 January 2024. https://www.bloomberg.com/news/articles/2024-01-08/south-korea-confirms-hamas-used-north-korean-weapons-in-war?embedded-checkout=true
[24] Tiffanie Turnbull, "Israel Gaza: Australia Hints It Could Recognise Palestinian State," BBC News, 10 April 2024. https://www.bbc.com/news/world-australia-68758678; "Australia says Israel must change course in Gaza to keep international support," The Times of Israel, 12 March 2024. https://www.timesofisrael.com/australia-says-israel-must-change-course-in-gaza-to-keep-international-support/
[25] Banyan, "In South-East Asia, The War In Gaza Is Roiling Emotions," The Economist, 9 May 2024. https://www.economist.com/asia/2024/05/09/in-south-east-asia-the-war-in-gaza-is-roiling-emotions
[26] Tuvia Gering, "Why Taiwan Stands With Israel," Atlantic Council, 25 April 2024. https://www.atlanticcouncil.org/blogs/new-atlanticist/why-taiwan-stands-with-israel/
[27] Anna Mahjar-Barducci, "Israel's Friend In The East: Taiwan Has Stepped Up Since October 7," Ynetnews, 27 June 2024. https://www.ynetnews.com/article/byr3znjuc
[28] Jordyn Haime, "As Relations With Beijing Cool, Israel Seeks Closer Bilateral Ties With Taiwan," South China Morning Post, 23 April 2024. https://www.scmp.com/news/china/politics/article/3259932/mideast-conflict-israeli-delegation-visits-taiwan-show-commitment-ties-war-continues-home
[29] Gering, “Why Taiwan Stands With Israel.”
[30] Greer Fay Cashman, "Singapore Sends First Resident Ambassador To Israel Amid Gaza War," The Jerusalem Post, 19 December 2023. https://www.jpost.com/israel-news/article-778685
[31] Ami Rojkes Dombe, "Singapore Buys Iron Dome Radar," Israel Defense, 21 April 2016. https://www.israeldefense.co.il/index.php/en/node/25609
[32] Tessa Oh Zalizan, "Israel's Military Response Has Gone 'Too Far'; Singapore To Donate Third Tranche Of Aid To Gaza: Balakrishnan," TODAY, 29 February 2024. https://www.todayonline.com/singapore/israels-military-response-has-gone-too-far-singapore-donate-third-tranche-aid-gaza-balakrishnan-2372786?cid=internal_inarticlelinks_web_08092024_tdy
[33] Kimberly Lim, "Israel-Gaza war: rare protest in Singapore against Israel arms deal spotlights simmering views on conflict," South China Morning Post, 16 April 2024. https://www.scmp.com/week-asia/politics/article/3259226/israel-gaza-war-singapore-investigates-latest-anti-israel-protest-there-paradigm-shift-domestic
[34] "Việt Nam 'profoundly concerned' over Hamas-Israel violence: foreign ministry," Viet Nam News, 8 October 2023. https://vietnamnews.vn/politics-laws/1594905/viet-nam-profoundly-concerned-over-hamas-israel-violence-foreign-ministry.html
[35] "Vietnam Calls for Immediate End To Gaza Violence," Vietnam Mission Geneva - Ministry of Foreign Affairs of Vietnam, 24 July 2024. https://vnmission-geneva.mofa.gov.vn/en-us/News/EmbassyNews/Pages/Vietnam-calls-for-immediate-end-to-Gaza-violence.aspx
[36] Raissa Robles, "Muslim and Christian Filipinos' Divide Over Gaza Down To More Than Just Faith," South China Morning Post, 11 January 2024. https://www.scmp.com/week-asia/politics/article/3247982/christian-majority-philippines-religion-not-only-factor-splitting-views-over-israel-gaza-war
[37] John Rachman, "Gaza Is A Burning Topic For Southeast Asia's Domestic Politics," Foreign Policy, 29 December 2023. https://foreignpolicy.com/2023/12/29/gaza-israel-hamas-war-southeast-asia/
Comments