חרף הפגיעה ביחסים בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", מדינות המפרץ עדיין רואות בישראל שותפה אסטרטגית להקמת "ברית מתונים" במזרח התיכון. מסגרת חדשה לשיתוף פעולה בתחום הפיתוח הבינלאומי יכולה להוות אפיק מבטיח לחיזוק היחסים, לקידום ה"טוב המשותף" האזורי ולהשאת רווחים מדיניים וכלכליים עבור השלוש. שיקום רצועת עזה יכול להיות ההתחלה
Image created by Co-Pilot (AI)
טבח 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" העמידו את הסכמי אברהם, עליהם חתמה ישראל עם איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודאן, במבחנם הקשה ביותר מאז ספטמבר 2020. על רקע הטבח שביצע חמאס והמלחמה שמתנהלת מאז ברצועת עזה, בדרום לבנון ובזירות נוספות, סקירה שטחית של כלי התקשורת בעולם הערבי מעלה שורת התבטאויות חריפות נגד מדינת ישראל ודעת קהל שמקצינה לכאורה ככל שהלחימה נמשכת.
אך עוד לפני פרוץ המלחמה, היחסים החדשים של ישראל עם ארבע שותפותיה היו רחוקים מלמצות את מלוא הפוטנציאל שלהם – הן מבחינת היקף היחסים הכלכליים והן מבחינת קיומם של שיתופי פעולה אזרחיים, ולא רק ממשלתיים, בעלי חתימה גבוהה. כן בולטים בהעדרם חשיבה ותכנון של "טוב משותף" (Common Good) – פעילות קולקטיבית בין המדינות שתייצר תועלת חברתית עבור כלל תושבי האזור, ברוח ההסכמים והצהרות הצדדים לאחר חתימתם.[1] במציאות הזו, הדינמיקה שהתהוותה בין ישראל ומדינות הסכמי אברהם מבוססת כיום על קידום אינטרסים ממשלתיים צרים, ואינה אפקטיבית מספיק כדי להביא לשילוב אמיתי של ישראל במזרח התיכון ולחיזוק קשריה המדיניים והכלכליים עם מדינות חשובות אחרות באזור, בראשן ירדן ומצרים.
כמי שמעורבים מתוקף תפקידיהם בזירה ונמצאים בקשר ישיר ורציף עם גורמים פוליטיים וכלכליים במדינות המפרץ, הנעימוֹת שאנו שומעים מקולגות ואנשי ממשל שונות מאוד מהפרסומים העוינים בתקשורת הערבית (והישראלית), והן משקפות הלך רוח אחר. להתרשמותנו, גם לאחר 7 באוקטובר, מדינות המפרץ ממשיכות לראות בישראל שותפה אסטרטגית לטווח ארוך ומעוניינות לבנות עמה מערכות יחסים דיפלומטיות וכלכליות, על בסיס השאיפה ליצור "ברית מתונים" במזרח התיכון.
לאור הפוטנציאל שעדיין גלום ביחסים בין המדינות, וכדי לצלוח את אתגרי המלחמה, אנו מבקשים להציג במאמר זה מתווה שאפתני אך ישים לשיתוף פעולה משולש בין ישראל, איחוד האמירויות וסעודיה בתחום הפיתוח הבינלאומי. המתווה יתמקד בגיבוש תוכנית אזורית ארוכת טווח ובעלת ערך מוסף גבוה שבמרכזה קידום יעדי הפיתוח הגלובליים של האו"ם (SDGs – Sustainable Development Goals), בהם ביטחון מזון, צמצום העוני והתמודדות עם שינויי אקלים במזרח התיכון ובעולם. תוכנית זו יכולה לשרת את האינטרסים של האזור כולו, תוך קידום מטרות גיאופוליטיות וכלכליות עבור שלוש המדינות. היוזמה המשותפת המוצעת כאן תכלול מעורבות עמוקה של בנקים בינלאומיים לפיתוח אשר יאפשרו עבודה ארוכת טווח, בת קיימא ובעלת היתכנות כלכלית.
יוזמה זו מושתתת על מנגנונים שרובם כבר קיימים בשלוש המדינות ועל פרקטיקות מוכרות ומוכחות בתחום הפיתוח הבינלאומי – הן בהיבט של תרומתן לקידום יעדי הפיתוח הגלובליים, הן להשגת יעדים מדיניים והן בהיתכנות הכלכלית שלהן. הנעת היוזמה בתוך פרק זמן קצר חשובה ברמה המהותית, מכיוון שהיא תאפשר לחזק את היחסים עם איחוד האמירויות, תסייע למאמצי הנורמליזציה עם סעודיה ותמחיש את העוצמה והפוטנציאל של הברית המזרח-תיכונית המתונה.
בתחילת המאמר נבחן את ההישגים והאתגרים של הסכמי אברהם. בהמשך נתאר את פעילות ישראל, איחוד האמירויות וסעודיה בזירת הפיתוח הבינלאומי, האינטרסים הקשורים בכך והכלים בהם משתמשות מדינות אלו להשקעה בעולם המתפתח ולקידומו. בחלקו השלישי של המאמר נתאר בהרחבה את היוזמה לשיתוף פעולה במרחב הפיתוח הבינלאומי עבור שלוש המדינות, הפוטנציאל של היוזמה המוצעת ואת האתגרים הניצבים בדרך להגשמת חזון זה.
הסכמי אברהם – תקוות גדולות והתפכחות
הסכמי אברהם עוררו ציפיות גבוהות לתנופת פיתוח כלכלי בין ישראל לשותפותיה החדשות – איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודאן. הם המחישו את הפוטנציאל הגלום בשיתוף הפעולה בין המדינות לפתרון חלק מהבעיות הגדולות של עולמנו כיום, דוגמת מִדְבּור, מחסור במים וביטחון מזון (food security).
על הנייר, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות אכן מתקדמים היטב: הסכם סחר חופשי נחתם בשנת 2022 והיקף הסחר נמצא במגמת עלייה.[2] בנוסף, יותר מ-30 מזכרי הבנות בין ממשלות (G2G) נחתמו בין המדינות בתחומים מגוונים כמו בריאות, חקלאות ומים.
אולם מבט מפוכח מצייר תמונה שונה: הנתונים הכלכליים נחשבים כבעלי "ערך מוסף נמוך"[3] בשל חד-גוניותו של המסחר ההדדי, הכולל בעיקר שיטעון[4] מכולות בנמלי איחוד האמירויות וסחר ביהלומים. כמו כן, מרבית החוזים המסחריים נחתמים בין חברות ממשלתיות ותאגידים בעלי זיקה פוליטית, וקשרים אישיים בין עסקים קטנים ובינוניים כמעט שאינם מתקיימים.
מאז 2021 לא נרשמו עסקאות גדולות או השקעות בחרייניות משמעותיות בנכסים ישראליים, וחברות ישראליות מתקשרות לפעול במדינה
במקביל, היחסים עם בחריין, הנחשבים "קדימון" לקראת נורמליזציה אפשרית עם סעודיה, דורכים במקום, חרף חתימה על עשרות הסכמים לשיתוף פעולה בתחומים מגוונים.[5] סבב שיחות ראשון לקראת הסכם סחר חופשי התקיים בשנת 2022, אולם המו"מ לקראת הסכם סופי לא התקדם בצורה משמעותית מאז. בנוסף, אף שחברת המים "מקורות" עשתה היסטוריה במארס 2021 כשהפכה לחברה הממשלתית הישראלית הראשונה לחתום על חוזה עם ממשלת בחריין,[6] נכון לכתיבת שורות אלה לא נרשמו עסקאות גדולות נוספות או השקעות בחרייניות משמעותיות בנכסים ישראליים, וניסיונותיהן של חברות ישראליות מהחזקות במשק לבסס פעילות במדינה עדיין מדשדשים.
אתגרים דומים משתקפים גם בזירה המדינית וממחישים שוב את הפער בין הציפיות למציאות. דוגמה בולטת לכך היא העיכובים החוזרים ונשנים בכינוס המפגש השני של "פסגת הנגב" – פורום מדיני שנוסד בשנת 2022 בהשראת הסכמי אברהם במטרה לקדם יציבות אזורית באמצעות פרויקטים משותפים. הפסגה, שתוכננה להתקיים במרוקו במארס 2023, נדחתה מספר פעמים על ידי המארחת,[7] בעיקר בשל המתיחות הביטחונית באותם ימים בישראל וברשות הפלסטינית, והביקורת כלפי ממשלת ישראל ומדיניותה.
פער נוסף ניכר בהתקדמות לקראת נורמליזציה ישראלית-סעודית. חרף הצהרתו של יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, בראיון בספטמבר 2023 על הסיכוי הגבוה להסכם נורמליזציה עם ישראל, האירועים בשטח באותה שנה העידו אחרת. לדוגמה, סעודיה מנעה את כניסתו של שר החוץ הישראלי לכנס בינלאומי שהתקיים בשטחה.[8] גם היוזמה לחיבור הודו למפרץ הערבי בסיוע ארה"ב, שהוצגה בוועידת ה-G20 בדלהי בשנה שעברה, כללה התייחסות שולית בלבד לישראל.[9]
טקס החתימה על הסכמי אברהם בבית הלבן, ספטמבר 2020. פוטנציאל לא ממומש | (Official White House Photo by Tia Dufour - Public Domain)
שבר 7 באוקטובר
המתקפה המפתיעה והאכזרית של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, שהכתה בתדהמה את ישראל ואת שכנותיה באזור, טלטלה את הסכמי אברהם ופגעה בניסיון לקידום נורמליזציה עם סעודיה. בימים הראשונים שלאחר מתקפת הטרור, וביתר שאת לאחר תחילת הפעילות של צה"ל ברצועת עזה, עמדו יחסיה של ישראל עם סעודיה, איחוד האמירויות ומדינות ערביות נוספות במבחן קשה ביותר. לשיטתנו, חרף הקשיים, כל הצדדים עמדו בו.
כלפי חוץ, גישתן הביקורתית של מדינות המפרץ כלפי ישראל מעידה לכאורה על נסיגה ביחסים הבילטרליים בעקבות המלחמה. אולם על בסיס הבנתנו העמוקה את האזור וניתוח אירועי החודשים האחרונים, אנו טוענים דווקא ההפך: מטרותיהן האסטרטגיות של סעודיה[10] ואיחוד האמירויות לא השתנו בצורה מהותית בעקבות המלחמה והן עדיין רואות בישראל שותפה לברית מתונה במזרח התיכון ושחקן אזורי משמעותי. בנוסף, הן מבינות שתחושת ביטחון בצד הישראלי חשובה מאוד לשמירה על היציבות במרחב.
נכון למועד כתיבת מאמר זה, בקיץ 2024, סעודיה ואיחוד האמירויות שמרו על מדיניות ברורה בסוגיית המלחמה: התרחקות פומבית מישראל, אך מבלי "לשבור את הכלים". מצד אחד, הן מגנות באופן ברור ומוצהר את התמרון הצבאי של ישראל ברצועת עזה ומעניקות סיוע הומניטרי משמעותי לתושביה.[11] בנוסף, בחודשים האחרונים מחדדת סעודיה את הדרישה למתווה ברור לפתרון הסוגייה הפלסטינית כתנאי מרכזי בדרך לנורמליזציה.[12]
מצד שני, ברבדים שאינם הצהרתיים, ניתן למצוא עדויות לפעילות שמשקפת את האינטרס האסטרטגי בשמירה על יציבות היחסים בזירה הכלכלית, הדיפלומטית והאסטרטגית. אלו באות לידי ביטוי, למשל, בטיסות הסדירות של חברת Fly Dubai בקו תל אביב-דובאי, למרות סגירת קווים של חברות בינלאומיות רבות אחרות; ביקור משלחת ישראלית רשמית בתחום הפיתוח הרפואי בדובאי בתחילת חודש מאי;[13] ועלייה של כ-13% בהיקף הסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות ברבעון הראשון של 2024 בהשוואה ל-2023.[14]
ברמה המדינית, הצוות הדיפלומטי הישראלי באיחוד האמירויות מתפקד בצורה מלאה ובנוכחות פיזית, בניגוד למדינות ערב אחרות בהן קיימות נציגויות ישראליות, ושאליהן טרם חזרו הצוותים באופן מלא. לבסוף, ברמה האסטרטגית, סעודיה ואיחוד האמירויות נוקטות פעולות אקטיביות למניעת פגיעה קשה בישראל. זו באה לידי ביטוי במניעת החלטות אופרטיביות נגד ישראל בפסגת מנהיגי ארצות ערב באמצע נובמבר,[15] ואף בהשתתפות הצבא הסעודי ביירוט טילים וכלי טיס ששיגרו איראן ושלוחיה לעבר ישראל ב-13 באפריל 2024.[16]
העובדה שהשתיים טרם "שברו את הכלים" וממשיכות לשמור על יחסים עם ישראל מפיחה תקווה כי ניתן יהיה להמשיך ולפתח את הקשרים עמן. כפי שנטען בהמשך, תחום הפיתוח הבינלאומי יכול להיות האפיק האופטימלי לעשות זאת.
מדינות המפרץ, ישראל ופיתוח בינ"ל ככלי אסטרטגי
המדינות המתפתחות מהוות כ-75% ממדינות העולם וכ-90% מאוכלוסייתו.[17] בעשורים האחרונים מדינות אלה צומחות מהר יותר מהכלכלות המפותחות[18] ואוכלוסייתן צעירה יותר. שיפור רמת החיים במדינות המתפתחות טומן בחובו הזדמנויות כלכליות עבור המדינות העשירות המממנות מיזמי פיתוח בינלאומיים ובכך מאפשרות גישה לשווקים גדולים עבור חברות מאותן מדינות. במישור המדיני, פעילות בתחום הפיתוח הבינלאומי[19] נועדה להגביר את היציבות ולחזק קשרים מדיניים בין המדינה התורמת למדינה המקבלת.
הצעתנו ליוזמה אזורית משותפת בתחום הפיתוח הבינלאומי הינה רלוונטית כיום וישימה בטווח הזמן המיידי משום שישראל, סעודיה ואיחוד האמירויות לוקחות חלק במערכת הפיתוח הבינלאומי כבר משנות השישים של המאה הקודמת, כשהיו עוד מדינות מתפתחות בעצמן. הנתונים שניתחנו במסגרת מחקר זה מראים כי כל השלוש חותרות למיצוי הפוטנציאל המדיני והכלכלי הטמון ביחסים קרובים עם העולם המתפתח. בתוך כך, קיימים הבדלים מסוימים בגישת כל מדינה לפיתוח בינלאומי, כפי שנראה להלן.
בדומה למדינות רבות, הגישה הסעודית והאמירתית לפיתוח בינלאומי שואפת להשיג יעדים מדיניים, הן מול המדינות הנתרמות והן מול המעצמות הגלובליות, תוך יצירת אימפקט חברתי חיובי, ובמידת האפשר – עם תשואה על ההון המוענק כהלוואות למדינות מתפתחות. כמו כן, הן הגדירו את חיזוק יחסיהן עם העולם המתפתח כיעד לאומי במסגרת "חזון 2030"[20] – ועושות צעדים ברורים להגשמת יעד זה תוך התמקדות במדינות נבחרות ותחומי פעילות ספציפיים. כך, למשל, בינואר 2024 הן הצטרפו למועדון ה-BRICS – פורום המדינות המתפתחות הגדולות,[21] שהוקם כדי לחזק את קולו של הדרום הגלובלי בזירה הבינלאומית.
לפי נתוני ה-OECD, בשנת 2022 עמד היקף סיוע החוץ[22] של סעודיה על כשישה מיליארד דולר (ירידה של כ-14% לעומת 2021).[23] רובו של סיוע זה מוענק באופן ישיר, כלומר – מסעודיה ישירות למדינה המקבלת. לסיוע החוץ הסעודי שני מאפיינים בולטים: הראשון הוא דגש על סיוע חוץ למדינות החלשות ביותר[24] – ריאד תורמת למדינות אלה כ-19% מכלל סיוע החוץ שלה, יותר מממוצע ה-OECD, העומד על 14% בלבד; השני הוא סיוע הומניטרי והתמודדות עם מצבי אסון (כ-30% מהיקף הסיוע הסעודי), כשתימן ומצרים הן הנהנות העיקריות מסיוע החוץ הסעודי.[25] בנוסף, הסעודים מתמקדים ב-SDG 9 – Industry, Innovation and Infrastructure כתחום שזוכה למרב הקצאת המשאבים שלהם.[26]
איחוד האמירויות רואה עצמה כמודל עבור מדינות מתפתחות אחרות ומסייעת להן על מנת להגביר את השפעתה הבינלאומית, להבטיח אספקת מזון סדירה ולשמור על יציבות אזורית וגלובלית. אסטרטגיית הפיתוח הבינלאומי של המדינה, שגובשה ב-2016 ועודכנה ב-2022, מגדירה כי מדינות ערב, ובראשן מדינות המזרח התיכון, יעמדו בראש סדר העדיפויות לקבלת סיוע החוץ האמירתי. היא מפרטת באופן כללי את התחומים בהם יתמקד סיוע זה: תשתיות, העצמת נשים, חינוך, בריאות, שינויי אקלים, ביטחון מזון, מדע וטכנולוגיה. לבסוף, פרק מיוחד באסטרטגיה מוקדש לסיוע הומניטרי: האמירתים מתכוונים להעמיק מאוד את תמיכתם בהיערכות לאירועי אסון ובהתמודדות עמם.
בשנת 2022 השקיעה איחוד האמירויות השקיעה כ-1.4 מיליארד דולר בסיוע חוץ.[27] כ-93% מהסכום הזה יועד למדינות ספציפיות (סיוע בילטרלי), אולם כרבע ממנו הועבר באמצעות ארגונים בינלאומיים, בעיקר סוכנויות האו"ם. תימן וירדן הן הנהנות העיקריות מסיוע החוץ האמירתי בשנים האחרונות.
Source: OECD Development Cooperation Profiles – Saudi Arabia and UAE
תקציב סיוע החוץ הישראלי היה גבוה ביחס לתוצר בשנות ה-70' וה-80', אך בשנות ה-90' הוא החל להצטמק עד לרמתו הנוכחית (כ-0.1% מהתוצר), הנשמרת כמעט ללא שינוי מאז. לפי נתוני ה-OECD, ישראל משקיעה בסיוע חוץ כ-570 מיליון דולר – סכום מהנמוכים בקרב מדינות ה-OECD האחרות,[28] ובפער משמעותי מערב הסעודית ואיחוד האמירויות. ירדן, הרשות הפלסטינית והודו הן הנהנות העיקריות מסיוע החוץ הישראלי באחוזים, אך במונחים ריאליים מדובר על עשרות מיליוני דולרים בלבד.
למרבה הצער, לישראל אין כיום אסטרטגיה כוללת לפיתוח בינלאומי. בשנת 2018 קיבלה הממשלה החלטה (4021) לגבש אסטרטגיה כזו, וטיוטה הוגשה לעיון משרדי הממשלה. אולם, לאור חוסר היציבות הפוליטית, הדיון באסטרטגיה לא התקדם מאז.[29] הסקטורים העיקריים בהם פועלת ישראל במסגרת הבנקים הבינלאומיים לפיתוח הם חקלאות וביטחון מזון, סייבר ומים. ישראל מנסה לקדם בעזרת הבנקים פעילות של חברות הייטק ישראליות במדינות מתפתחות.[30] במקביל, המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ (מש"ב) מפעיל מספר רב של תוכניות במדינות מתפתחות.[31]
לישראל אין לכאורה ערך מוסף רב בהשקעה בפיתוח הבינלאומי, אך למעשה היא רחוקה מלממש את הפוטנציאל שלה בתחומים בהם יש לה יתרון יחסי
בתוך כך, משלחות הסיוע ההומניטרי שישראל שולחת לאזורי אסון מזה שנים רבות[32] זוכות לחשיפה בינלאומית גבוהה ולתמיכה ציבורית נרחבת, וניתן לומר כי הן ביטוי לעדיפות הגבוהה שמקבל הסיוע ההומניטרי ככלי דיפלומטי של ישראל. כך למשל, ישראל הייתה מהמדינות הראשונות להגיש סיוע חירום לתורכיה, הן על ידי כוחות צה"ל והן על ידי ארגוני חברה אזרחית, מיד לאחר רעש האדמה במדינה בפברואר 2023. אולם, מעולם לא נעשה ניסיון מסודר להגדיר אחריות וסמכויות בתחום הסיוע ההומניטרי ולבנות את הפעילות בתחום זה בצורה מסודרת.
על פניו נראה כי לישראל יש ערך מוסף מועט בהשקעה בפיתוח הבינלאומי, אך למעשה היא רחוקה מלממש את הפוטנציאל שלה בתחומים בהם יש לה יתרון יחסי כמו הובלה טכנולוגית, גמישות בביצוע בתנאי חוסר ודאות, ניסיון עשיר במבצעי חילוץ והצלה ועוד.
ניכר כי במציאות המורכבת של ימינו יש לישראל אינטרס מובהק בהגברת פעילותה בתחום הפיתוח הבינלאומי. מדיניות כזו תשפר את מעמדה הבינלאומי של המדינה, תחזק את היציבות האזורית, תאפשר לישראל לסייע לבנות בריתה ב"דרום הגלובלי" ותסייע לפתיחת שווקים חדשים לפעילות של חברות ישראליות. ניתוח זה אינו משאלת לב: בעולם ישנן מדינות קטנות שהפכו לשחקניות משמעותיות בזירה זו.[33]
מרחב חדש ליצירת אימפקט משותף
מהנתונים שהוצגו לעיל ניתן לראות כי קיימת אפשרות אמיתית ליצור מרחב חדש לשיתוף פעולה בין ישראל לסעודיה ואיחוד האמירויות בתחום הפיתוח הבינלאומי. מרחב זה מבוסס על זהות אינטרסים גיאופוליטיים ורצון לחזק את "ברית המתונים" במזרח התיכון, לצד הלימה בין המדינות השותפות במיקוד הגאוגרפי שלהן, בתחומי הפעילות ובדרכי הפעולה המועדפות עליהן. מרחב זה יוכל להגביר את ה"טוב המשותף" כשיעדי הפיתוח הגלובליים של האו"ם מהווים מצפן מוסכם ומעורבות עמוקה של בנקים בינלאומיים מאפשרת עבודה מקצועית, בת קיימא ובעלת היתכנות כלכלית.
תוכנית זו תהיה מושתתת על נקודת הממשק בין המדינות במרחב זה והערך הייחודי שכל אחת יכולה לספק – סעודיה ואיחוד האמירויות עם המודעות למערכת הפיתוח הבינלאומי, ההשקעה הכלכלית המשמעותית בה, כוח האדם והלגיטימציה מהעולם הערבי; וישראל עם הפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים, הידע המקצועי הייחודי והגיבוי המימוני, שאף אם יהיה מצומצם יותר מזה של המפרציות, עדיין יהיה קטליטי ויאפשר מינוף של ההשקעה הממשלתית עם הון פרטי.
בראייתנו, המדינות השותפות יכולות להתחיל ליצור את המרחב המשותף באופן מיידי. לכולן יש בסיס של פעילות בתחום הפיתוח הבינלאומי וברור "מי הכתובת" במנגנון הממשלתי של כל אחת מהן. זאת ועוד, בעולם קיימות עשרות מסגרות לשיתופי פעולה בין מדינות ועם בנקים בינלאומיים לפיתוח בבנייה, קידום ומימון של פרוייקטים ותהליכים בשווקים מתעוררים. שלוש המדינות מעורבות במספר בנקים כאלה.
ניתן אפילו, ברמה המשפטית, להקים את המרחב המשותף תחת "מטריה" של בנק לפיתוח, בצורה של קרן (Trust Fund) שבראשה יעמדו נציגי שלוש המדינות. כל מדינה תתרום כסף להון הראשוני של הקרן וזו תנהל את פעולותיה והשקעותיה בהתאם לדירקטיבה של בעלות השליטה ובשיתוף עם בנקים בינלאומיים לפיתוח, קרנות פילנטרופיות ואינטראקציה עם המגזר הפרטי. אפשרות אחרת היא להקים את המרחב המשותף בהסכם רב-צדדי על בסיס ההבנות שהושגו עם איחוד האמירויות וארה"ב להקמת "קרן אברהם".[34]
היוזמה המוצעת יכולה גם לחזק את הלגיטימציה של השותפות בה – פנימית מול הציבורים שלהם, וחיצונית מול דעת הקהל במדינות המערב ובארגונים בינלאומיים
בצד התקציב, מאיחוד האמירויות ומסעודיה לא יידרשו משאבים מיוחדים, שכן הן כבר משקיעות מאות מיליוני דולרים בפעילות כזו, ויידרשו רק להסיט משאבים או לתעדף את היוזמה המוצעת על פני פרויקטים אחרים. הן גם יודעות לספק ערבויות והלוואות לפרויקטים במדינות מתפתחות.
מצד ישראל, מדובר על הוצאה תקציבית בהיקף של עשרות עד מאות מיליוני דולרים בשנים הראשונות. גם בימים אלה של האטה כלכלית, זהו עדיין סכום קטן מאוד במונחי תוצר המשק הישראלי. התועלת הכלכלית והמדינית שיכולה לצמוח מהשקעה זו מלמדת כי היא כדאית ביותר.[35] ישראל תידרש גם לממן פרויקטים ולתת עבורם ערבויות, תהליך שהשלמתו תיקח זמן מה, אך כאמור, רוב מדינות המערב עושות זאת כבר עשרות שנים ובהצלחה מרובה.
חשוב גם להדגיש כי ליוזמה שאנו מציעים יש כוח רב גם בחיזוק הלגיטימציה החיצונית והפנימית של השותפות בה – פנימית, מול הציבורים שלהם, וחיצונית, מול דעת הקהל במדינות המערב ובארגונים בינלאומיים.
יוזמת הפיתוח במאמצים לשיקום עזה
אף כי היוזמה המועצת כאן אינה מכוונת ישירות לתת מענה לשיקום רצועת עזה, לשיתוף פעולה ישראלי-סעודי-אמירתי בטיפול באתגר כזה יכול להיות תפקיד משמעותי.
ישראל, כידוע, נמצאת בעמדה מורכבת בסוגייה זו, גם בתרחיש של סיום הלחימה והחזרת החטופים והחטופות. מצד אחד, ישראל רוצה לשלוט על מהלכי השיקום, או לכל הפחות לפקח עליהם, על מנת לוודא כי לא תהיה בעזה אפשרות לבנות מחדש יכולות צבאיות כמו אלו שהביאו למתקפת 7 באוקטובר. מצד שני, מסיבות פוליטיות פנימיות בישראל ובשל השנאה כלפיה בעזה והעוינות כלפיה בחלק ממדינות העולם, היא תתקשה מאוד להיות מעורבת ישירות בפרויקט השיקום.
היוזמה שאנו מציעים מעניקה לישראל הזדמנות לממש לפחות חלק מהאינטרסים שלה בתהליך השיקום. לדוגמה, קרן משותפת לפיתוח בינלאומי עם סעודיה ואיחוד האמירויות שתשקיע בפרויקטים ובסיוע טכני, תאפשר לישראל לעבוד על פרויקטים מסוימים ביחד עם "קרן השיקום הפלסטינית".[36] עבודה במתווה כזה תאפשר לישראל להשפיע על המציאות ברצועה בעידן שאחרי המלחמה תוך תיאום ישיר עם מדינות מפרציות מובילות, שגם להן אינטרס מובהק בסיום המלחמה והחזרת היציבות למזרח התיכון. כל זאת, מבלי להעביר סיוע ישיר לעזה אשר לא אפשרי מבחינה פוליטית פנים-ישראלית.
כוחות צה"ל בעזה. עלות שיקום הרצועה מוערכת בעשרות מיליארדי דולרים | צילום: אתר צה"ל
ניסיון העבר מאירועי אסון רחבי היקף ומלחמות מרמז כי הקהילה הבינלאומית תשאף לממן את מאמצי השיקום באמצעות קרן מרובת תורמים (Multi-Donor Trust Fund) שתנוהל על ידי בנק בינלאומי לפיתוח.[37] ניתן לשער כי המדינות התורמות יבקשו מהבנק העולמי לנהל את הקרן, שכן הוא כבר הפעיל בעבר מספר קרנות כאלה לטובת תושבי עזה.[38]
עלות השיקום הפיזי והחברתי של הרצועה מוערכת בעשרות מיליארדי דולרים.[39] תיאום ושיתוף פעולה בין מדינות חשובות באזור יגדילו את ביטחון המשקיעים במיזמי השיקום ויכולים אף להקטין את עלויות החוב שיהיה צריך לגייס לצורך שיקום הרצועה, מה שיאפשר הקצאת משאבים רבים יותר לשירותים חברתיים ולהקמת תשתיות חיוניות. בטווח הארוך, העבודה המשותפת תגדיל את היכרות הבנקים לפיתוח עם שחקנים עסקיים מרכזיים בשלוש המדינות ויכולה לפתוח עבורן מקורות מימון לפרויקטים נוספים במדינות מתפתחות.
בסיס לשיתוף פעולה ארוך טווח
כפי שצוין לעיל, יוזמת הפיתוח הבינלאומי מיועדת להיות רלוונטית ואפקטיבית גם הרבה מעבר למאמץ השיקום של עזה. הניתוח שהבאנו קודם לכן מראה כי תחומי הפעילות המועדפים על שלוש המדינות הם חיזוק המגזר העסקי וקידום חדשנות והענקת סיוע הומניטרי. מגזר עסקי חזק ותחרותי במדינות מתפתחות – המועצם על ידי סיוע לעסקים קטנים, השקעה בתשתיות תומכות פריון וסביבה רגולטורית מאפשרת – תורם לצמיחה מכלילה (Inclusive Growth)[40] ומסייע לשמירה על יציבות פוליטית לאורך זמן.[41]
דוגמה לשיתוף פעולה כזה יכולה להיות בהקמה של סוכנות ממשלתית לקידום החדשנות במדינות כמו מצרים או ירדן. סוכנות כזו, שתדע לתמרץ עסקים להטמעת חדשנות, להשקיע בסטארט-אפים מבטיחים ביחד עם משקיעים פרטיים ולקדם רגולציה המיטיבה עם יזמים, יכולה לסייע לכלכלות המקרטעות של שכנותינו וליצור בסיס לשיתופי פעולה עסקיים בין חברות מכל האזור.
במקביל, ניתן לבנות שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום השני המשמעותי לכל המדינות – סיוע הומניטרי. בהיעדר הכנה מתאימה ויכולת תגובה מהירה, שינויי האקלים החריפים שמכים באזור בשנים האחרונות ופיתוח תעשייתי מואץ מגדילים מאוד את הסיכוי לאירועי אסון, העלולים לגבות קורבנות בנפש ולגרום לנזקים כלכליים כבדים. בקיץ 2023 הכתה במרוקו רעידת אדמה קשה. בשעתו, ישראל, איחוד האמירויות וסעודיה הציעו, כל אחת בנפרד, סיוע למרוקאים. סיוע משותף, המביא לידי ביטוי חוזקות של כל אחת מהשלוש, יכול להיות בעל אימפקט רחב, בבחינת השלם הגדול מסך חלקיו.
זאת ועוד, ניתן ליצור טוב משותף ומשנה מציאות על-ידי חיבור עמוק בין הידע והניסיון הרב שצברה ישראל בהפעלת מערכי רפואה, חילוץ והצלה באזורי אסון, יחד עם היכולות הפיננסיות והלוגיסטיות של סעודיה ואיחוד האמירויות – להקמת יחידה משותפת, שתהווה כוח מענה ראשוני לאירועי אסון במזרח התיכון, בצפון אפריקה ובמזרח היבשת. בעת אסון, יחידה כזו לא רק תציל חיי אדם ותצמצם נזק לרכוש, אלא גם תציג את המדינות השותפות באור חיובי בזירה הגלובלית.
הדוגמאות שהבאנו להלן מותאמות לאסטרטגיית הפיתוח הבינלאומי של שלוש המדינות וניתן להגדיר אותן במונחים של התקדמות לקראת השגת יעדי הפיתוח הגלובליים. הגדרת האימפקט הרצוי חשובה מאוד ליכולת לעבוד ביחד. ניהול שיקומה של עזה, לדוגמה, במטרה מוצהרת לעמוד ביעדי האו"ם, יכול לקצר את משך התהליך ולמנוע טענות כלפי ישראל על דיכוי או הרעבה, משום שניתן יהיה להראות באופן מובהק כי תושבי עזה חיים בסטנדרט המקובל בעולם; במקביל, סעודיה ואיחוד האמירויות יוכלו לחזק את מעמדן כמי שדואגות לפלסטינים.
עבודה עם המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים לפיתוח ההצעות שהצגנו כאן יכולה לספק מקור מימוני חשוב להקמת המיזמים המשותפים, להקל את התקשורת עם הממשלות במדינות המוּטבות ולהעניק לפרויקטים ניראוּת חיובית ותוקף באמצעות מודל מדידה והערכה בסטנדרט גלובלי. למעשה, כבר היום חברות סעודיה וישראל בתוכנית Digital Development Partnership, אותה מוביל הבנק העולמי יחד עם הולנד, בריטניה ודרום קוריאה, לצד התאגידים "גוגל", "מיקרוסופט" ועוד.[42]
לצד זאת, אין להכחיש כי ייסוד המודל המוצע כאן כרוך באתגרים משמעותיים. ראשית, הוא מחייב ויתורים הדדיים על מנת להגיע להסכמות על תחומי הפעולה והיעדים המשותפים. שנית, באיחוד האמירויות ובסעודיה עדיין יש קולות המתנגדים לחיזוק הקשר עם ישראל והם צפויים לטעון נגד היוזמה המוצעת. שלישית, פעילות ישראל בעולם המתפתח קטנה משמעותית מזו של השותפות המפרציות; מסיבה זו, כדי להוות שותפה שוות ערך, על ישראל לעדכן ולשדרג את האסטרטגיה שלה אל מול העולם המתפתח ולהתמיד בה לאורך זמן.[43] לבסוף, אירועים בלתי צפויים דוגמת מתקפת 7 באוקטובר עלולים לפגוע בתכנון ויישום של פרויקטים משותפים, אולם התועלות הצפויות מיישום הצעתנו גבוהות עשרות מונים מהאתגרים אשר יקשו עליה.
סיכום
ישראל, סעודיה ואיחוד האמירויות יכולות ליצור מרחב מבטיח לשיתוף פעולה הדוק בתחום הפיתוח הבינלאומי ולהביא בשורה חדשה ומרעננת למזרח התיכון. גישה זו, המדגישה את שיתוף הפעולה למען כלל האזור והעולם המתפתח, שונה מהותית מהדינמיקה הקיימת עד כה בין ישראל למדינות המפרץ, אשר כשלה עד כה בקידום המהלכים המשמעותיים להם קיווינו בעקבות חתימת הסכמי אברהם.
שיתוף פעולה לטובת פיתוח בינלאומי דורש פרספקטיבה חדשה – בעלת חזון ומכלילה – על הפרקטיקות הקיימות ממילא בשלוש המדינות. הסתכלות כזו תסייע להן לקדם את המטרות האסטרטגיות שלהן, להגביר את הפעילות הכלכלית והיציבות הפוליטית במזרח התיכון, לחזק את האמון בין המדינות ברמת הממשלה ובין שחקנים מהמגזר הפרטי והמגזר החברתי, ולקדם את השגת יעדי הפיתוח.
בניית המרחב החדש אינה נטולת אתגרים, אך המפתח למימוש חזון זה נמצא בידינו. עלינו להרחיב את הסכמי אברהם ולהעמיק אותם – לטובת עמי האזור ולטובת מאות המיליונים בעולם המתפתח, הזקוקים לסיוע שאנו יכולים להגיש.
גיליון זה יצא לאור בשיתוף פעולה עם האגודה לפיתוח בינלאומי – ישראל (SID Israel)
צפריר אסף עוסק למעלה מעשור ביצירת אימפקט חברתי וסביבתי חיובי על ידי קידום פרויקטים מורכבים וחדשנות טכנולוגית בשווקים מתעוררים, כולל במזרח התיכון. הוא כיהן בעבר כנספח המסחרי של ישראל בווייטנאם והוביל את עבודת ממשלת ישראל מול בנקים בינלאומיים לפיתוח. בנוסף, הוא מלמד קורס במימון אימפקט ופיתוח בינלאומי, משמש כיו"ר העמותה הישראלית לפיתוח בינלאומי SID Israel (השותפה להוצאת גיליון זה) וחבר הנהלה בפורום הישראלי לכלכלת אימפקט. ליצירת קשר: לינקדאין
(צילום: באדיבות המחבר)
ליאור דאבוש היא אנליסטית גאופוליטית המתמחה במדינות המפרץ ופועלת במסגרת ארגונים בינלאומיים ויוזמות שלום שונות לקידום שיתופי פעולה מגוונים, קידום אינטגרציה ישראלית באזור והרחבתם של הסכמי אברהם. ליאור היא העובדת הישראלית הראשונה בצוות שגרירות בחריין בישראל. היא בעלת תואר ראשון במדעי המדינה ולימודי המזרח התיכון ולומדת לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן. במסגרת לימודיה התמחתה במכון אבא אבן, המוציא לאור את מגזין "הזירה". ליצירת קשר: לינקדאין
(צילום: טום דור, באדיבות המחברת)
הערות
[1] המשפט הראשון בהסכם עם איחוד האמירויות קובע: "ממשלת מדינת ישראל וממשלת איחוד האמירויות הערביות בשאיפתן לממש את החזון של אזור המזרח התיכון שהוא יציב, שלו ומשגשג, לטובת כל המדינות והעמים באזור". בסעיף 7 של ההסכם מסכימות המדינות "לשקול פעילות משותפת של סיוע ופיתוח". לקריאת ההסכם המלא כאן (לינק).
[2] "2023 Annual Report Executive Summary", Abraham Accords Peace Institute, 30 November 2023, p. 5. https://cdn.nucleusfiles.com/aapi/Annual-Report-2023-Executive-Summary.pdf
[3] “Simplified Pricing Method for Low-Value-Adding Intra-Group Services,” PWC, 22 April 2024. (link)
[4] שיטעון הוא פריקת מוצרים (טובין) מאוניה אחת והעמסתו על מכולה אחרת. המוצר אינו עובר שינוי או משתפר, אלא רק מחליף אונייה.
[5] "2022 Annual Report", Abraham Accords Peace Institute, 6 February 2023, p. 49. https://cdn.nucleusfiles.com/aapi/Annual-Report-2022.pdf
[6] Mekorot official website (https://www.mekorot.co.il/international-operations/)
[7] "Negev Forum meeting delayed due to Israeli escalation against Palestinians," Middle East Monitor, 23 February 2023. https://www.middleeastmonitor.com/20230220-negev-forum-meeting-delayed-due-to-israeli-escalation-against-palestinians/
[8] איתמר אייכנר, "סעודיה מונעת מהשר כהן להשתתף בכנס ארגון התיירות העולמי של האו"ם", YNET, בתאריך 13 במארס 2023. https://www.ynet.co.il/news/article/hyqzakhy2
[9] Dean Shmuel Elmas, "G20 leaders unveil Israel-Saudi Arabia rail link plan,” Globes, 9 September 2023. https://en.globes.co.il/en/article-g20-leaders-unveil-israel-saudi-arabia-rail-link-plan-1001457425
[10] “Latest Saudi textbooks reflect increasingly positive shift toward Israel”, The Institute for Monitoring Peace and Cultural Tolerance in School Education (IMPACT- SE), May 28, 2024. https://us13.campaign-archive.com/?u=cda888712516195d04c9534ec&id=3eb71ff76c
[11] Antonio Miguel Tacoman, "Funding Tracker: Who's sending Aid to Gaza", Devex, 16 January 2024.
[12] Jacob Magid, “Fuming, Saudi Arabia claims US suggested normalization could come without ceasefire,” Times of Israel, 7 February 2024. https://www.timesofisrael.com/fuming-saudi-arabia-claims-us-suggested-normalization-could-come-without-ceasefire/
[14] "ירחון לסטטיסטיקה של סחר חוץ, אפריל 2024", הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), 30 במאי 2024. (קישור)
[15] “Arab-Islamic summit rejects justifying Gaza war as Israeli self-defence,” Al Jazeera, 11 November 2023. https://www.aljazeera.com/news/2023/11/11/saudi-arabia-to-host-arab-islamic-summit-to-unify-efforts-on-gaza
[16] “Saudi air defenses intercept Houthi missile fired at Israel - initial report,” The Jerusalem Post, 5 November 2023. https://www.jpost.com/breaking-news/article-771743
[17] “Now 8 billion and counting: Where the world’s population has grown most and why that matters,” UNCTAD, 15 November 2022. https://unctad.org/data-visualization/now-8-billion-and-counting-where-worlds-population-has-grown-most-and-why
[18] "The Future of Growth Report 2024," World Economic Forum, January 2024, page 8. https://www3.weforum.org/docs/WEF_Future_of_Growth_Report_2024.pdf
[19] ניתן לחלק את האינטראקציה הכלכלית והמדינית של מדינות מפותחות עם מדינות מתפתחות, הן במסגרת ממשלתית והן במסגרת פרטית, לשלושה רבדים, הכרוכים זה בזה: (1) קשרים מדיניים וכלכליים עם מדינות מתפתחות – מכלול הפעולות, פרטיות וממשלתיות, הנעשות עם מדינה מתפתחת וכלפיה, שמטרתן יצירת ערך כלכלי; (2) פיתוח בינלאומי – פעילות ומשאבים ציבוריים, פרטיים ופילנתרופיים, המושקעים למטרת יצירת שינוי חיובי במדינה מתפתחת וכן למטרת רווח כלכלי או מדיני עבור המדינה התורמת. פיתוח בינלאומי כולל בתוכו את רובד סיוע החוץ; (3) סיוע חוץ – משאבים ציבוריים שמדינה מפותחת תורמת, לרוב ללא תמורה ישירה, לטובת יצירת שינוי חיובי במדינה מתפתחת.
[20] "חזון 2030" בסעודיה ובאיחוד האמירויות הוא שורה של יעדים אסטרטגיים ותוכניות אופרטיביות שמטרתם עיצוב פני החברה והמדינה בעידן המודרני. הן בסעודיה והן באיחוד האמירויות החזון מקיף את רוב תחומי החיים, כולל מדיניות החוץ והמדיניות הכלכלית. מלאכת יישום החזון מנוהלת על ידי מנגנונים ייעודיים המדווחים ישירות לשליט – יורש העצר בן סלמאן בסעודיה והאמיר בן זאיד באיחוד האמירויות. לקריאה נוספת:
"The UAE's Future Roadmap," Official Portal of the UAE Government, n.d. https://u.ae/en/about-the-uae/uae-in-the-future/uae-futureernment; “Saudi Vision 2030: A Story of Transformation,” Kingdom of Saudi Arabia, n.d. https://www.vision2030.gov.sa/en/
[21] ברזיל, דרום אפריקה, הודו, סין ורוסיה.
[22] Overseas Development Assistance – ODA.
[23] OECD, "Saudi Arabia", in: Development Co-operation Profiles, Paris: OECD Publishing, 17 June 2024. https://doi.org/10.1787/b2156c99-en
[24] LDCs – Least Developed Countries.
[25] Aziz El Yaakoubi and Mohammed Alghobari, "Saudi Arabia to grant Yemen $1.2 billion in economic aid, Saudi source says," Reuters, 1 August 2023. https://www.reuters.com/world/middle-east/saudi-arabia-grant-yemen-12-bln-economic-aid-saudi-source-2023-08-01/
הסיוע הסעודי נמשך גם לאחר ההסכמה על הפסקת אש שהושגה עם איראן והחות'ים, וזאת במטרה לסייע לשמירת יציבות הממשלה הפרו-סעודית בעדן.
[26] Ephrem Kossaify, “Saudi Arabia at UN seeks urgent global action on 2030 sustainable development goals,” Arab News, 20 July 2023. https://www.arabnews.com/node/2340466/saudi-arabia; Hammid, Makki, "Why the World Needs Partnership with Saudi Arabia: Saudi Arabia's Global Humanitarian and Development Aid", King Faisal Center for Research and Islamic Studies, January 2022.
[27] OECD (2024), "United Arab Emirates", in: Development Co-operation Profiles, Paris: OECD Publishing, 17 June 2024. https://doi.org/10.1787/153f7558-en
[28] OECD (2024), "Israel", in: Development Co-operation Profiles, Paris: OECD Publishing, 17 June 2024. https://doi.org/10.1787/46d66229-en
[29] גילוי נאות: צפריר אסף, ממחברי מאמר זה, ריכז את צוות האסטרטגיה כלפי השוק הפרטי שפעל כחלק מהוועדה הבין-משרדית שגיבשה את האסטרטגיה (בהובלת משרד ראש הממשלה).
[30] עבודה עם הבנקים הבינלאומיים לפיתוח, ירושלים: משרד האוצר, אגף הכלכלן הראשי, 30 באפריל 2023. https://www.gov.il/he/pages/work-with-international-dev-banks
[31] משרדי הממשלה ויחידות הסמך, עיקרי תוכנית העבודה לשנת 2023, 17 ביולי 2023, עמ' 141.
[32] אתר פיקוד העורף של צה"ל, "פיקוד העורף מסביב לעולם", ללא תאריך. https://www.oref.org.il/heb/articles/about/main/1006
[33] דוגמה לפעילותן של הולנד ואוסטרליה, ראו: הדס קרשאי, כלי סיוע ממשלתיים לתמיכה במגזר הפרטי במסגרת פעילות הפיתוח הבינלאומי של ישראל, מחקר מס' 126, ירושלים: מרכז מילקן לחדשנות, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, נובמבר 2019. https://milkeninnovationcenter.org/wp-content/uploads/2019/12/126-HADAS-WEB.pdf
[34] טל שניידר, "קרן השקעות בשווי 3 מיליארד דולר תוקם בשיתוף איחוד האמירויות, ארה"ב וישראל", גלובס, 20 באוקטובר 2020. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001346341
[35] Sabit Amum Otor and Matthew Dornan, How does foreign aid impact Australian exports in the long-run? Development Policy Centre Discussion Paper #62, Crawford School of Public Policy, Canberra: Australian National University, 2017; Inmaculada Martínez Zarzosoet al., "Does Aid Promote Donor Exports? Commercial Interest versus Instrumental Philanthropy,” Kyklos, 2014, vol. 67, no 4, pp. 559-587.
[36] כינוי שאנו נותנים לקרן מרובת התורמים שתוארה קודם.
[37] לדוגמה, קרן מרובת תורמים לשיקום אוקראינה גייסה כבר 42 מיליארד דולר, מהם כ-36 מיליארד כבר הוקצו למטרות שיקום שונות. ראו:
“World Bank Group Financing Support Mobilization to Ukraine since February 24, 2022,” World Bank Group, 26 June 2024. https://www.worldbank.org/en/country/ukraine/brief/world-bank-emergency-financing-package-for-ukraine
[38] למשל:
“Palestinian Recovery and Development Plan Multi-Donor Trust Fund,” World Bank Group, 15 June 2021. https://www.worldbank.org/en/programs/palestinian-recovery-and-development-program-trust-fund; “Palestinian Partnership for Infrastructure Development MDTF,” World Bank Group, n.d. https://www.worldbank.org/en/programs/palestinian-partnership-for-infrastructure-trust-fund/overview
[39] The World Bank, The European Union and The United Nations, Gaza Strip Interim Damage Assessment, Summary Notes, 29 March 2024. https://thedocs.worldbank.org/en/doc/14e309cd34e04e40b90eb19afa7b5d15-0280012024/original/Gaza-Interim-Damage-Assessment-032924-Final.pdf
[40] צמיחה מכלילה: צמיחה כלכלית במשק המשפרת את מצבן של כלל שכבות האוכלוסייה. ראו:
International Monetary Fund (IMF), "What is Inclusive Growth?", Back to Basics Series, 12 March 2024. https://www.youtube.com/watch?v=X8MS29TRi34
[41] Norman Loayza, "Achieving Growth and Resilience: Governments Can't Do It Alone", World Bank Blogs, 01 August 2023. https://blogs.worldbank.org/en/developmenttalk/achieving-growth-and-resilience-governments-cant-do-it-alone; Rosario Cervantes and Jorge Villaseñor, “Political Stability and Economic Growth: Some Considerations,” Journal of Public Governance and Policy: Latin American Review, Vol. 1 No. 1, 2015.
[42] חברות ה-Digital Development Partnership. יש לציין כי השותפות היא כרגע במישור הפורמלי ולא ידוע למחברים על פעילות שישראל וסעודיה מבצעות במשותף. ראו: https://www.digitaldevelopmentpartnership.org/partners.html
[43] בשנים 2019-2015 העבירה ממשלת ישראל מספר החלטות שקראו לחיזוק הקשרים עם מדינות מתפתחות שונות (אמריקה הלטינית, אפריקה, הודו וסין) והגבירה משמעותית את מספר ביקורי הבכירים שלה והמשלחות העסקיות למדינות אלה, אולם מאז 2019 היקף הפעילות, התקציבים וכוח האדם צומצמו משמעותית.
Comments