הסכמי אברהם שנחתמו לפני שנתיים פתחו את הדלת לשיתוף פעולה אזורי רב-תחומי, שהגיע לשיאו השנה בהקמת מסגרת לשיתוף פעולה אזורי בהשתתפות ישראל וחברותיה במזרח התיכון. הפורום החדש מחזק בו-זמנית את הקשר עם השותפות החדשות והוותיקות שלנו ומאפשר לתכנן יחד מציאות טובה יותר לעמי האזור
משתתפי ועידת הנגב שנערכה בשדה בוקר במארס 2022 | : State Department Photo by Freddie Everett / Public Domain
השייח עבדאללה בן אחמד חליפה, תת-שר החוץ הבחרייני הממונה על היחסים עם ישראל, חולק עמי תחביב: שנינו צוללנים חובבים. בביקורו האחרון בארץ ניצלנו את ההזדמנות לצלול בין הנקרות של ראש הנקרה. כל צוללן יודע שכאשר אתה במעמקים, השותף שלך לצלילה הוא האדם בו אתה תלוי ובידיו אתה מפקיד את חייך. צלילה משותפת היא מעשה של אמון עמוק. אין כמו צלילה כזו, כאשר בן זוגך לשלום הוא גם חבר הצלילה שלך, על מנת להמחיש את השינויים שעבר המזרח התיכון בשנים האחרונות.
כשהצטרפתי למשרד החוץ ב-1992, קיוויתי לקחת חלק בתהליכים משמעותיים עבור מדינת ישראל ולתרום לביטחונה, לשגשוגה ולביסוס מעמדה המדיני בעולם. במשך שלושים שנות קריירה מעניינת ופורה בתפקידים מגוונים ובארצות שונות, יכולתי להביט בגאווה כיצד ישראל מתחזקת והופכת לשחקן משמעותי בזירה הבינלאומית בתחומים רבים, ובמיוחד במדע, בביטחון מזון ומים, במו"פ ובטכנולוגיה.
לאורך שנות שירותי השתתפתי בתהליכים חשובים ומעניינים, אשר התרחשו בשקט ומאחורי הקלעים. אלה התקיימו בזכות התחזקות מעמדה של ישראל בעולם וכפועל יוצא של הבנת הפוטנציאל העצום שלה. אחד מהתהליכים האלה הוא פיתוח הקשרים עם מדינות המפרץ, אותם מקיימת ישראל מאז שנות התשעים ואשר נשמרו ונוהלו בחשאיות על ידי משרד החוץ וגופים נוספים. שליחות ושליחי משרד החוץ קיימו נוכחות רציפה באזור המפרץ, כאשר הם פועלים "מתחת לרדאר" ובזהות בדויה – בידיעה מלאה של השלטונות המקומיים, אך ללא פרסום וללא הכרה רשמית ומעמד דיפלומטי.
איני מכיר אף משרד חוץ אחר בעולם שהפעיל במשך שנים כה ארוכות "מבצע חשאי של נוכחות" על אדמתה של שותפה זרה
הדיפלומטיות והדיפלומטים של המשרד פעלו ללא לאות בתנאים אישיים קשים, בבידוד כמעט מוחלט, בסבלנות מופלאה ותוך סיכון אישי לא מבוטל כדי לקדם את האינטרסים של ישראל באזור. בעשותם זאת, הם הניחו הלכה למעשה את היסודות שעליהם נבנו הסכמי אברהם ההיסטוריים שנחתמו לפני שנתיים. איני מכיר אף משרד חוץ אחר בעולם שהפעיל במשך שנים כה ארוכות "מבצע חשאי של נוכחות" על אדמתה של שותפה זרה.
אנחנו, מתי מעט שותפי סוד במטה משרד החוץ בירושלים, עשינו ככל האפשר כדי לסייע ולתמוך בהם מהארץ, גם מתוך ציפייה ליום שבו קשרים אלו ייחשפו ונוכל לפעול בגלוי. העת הזו הגיעה.
החתימה על ההסכמים והחשיבות האזורית
בקיץ 2020, לאחר שנים ארוכות של התנהלות שקטה, החליטו באומץ מנהיגי מדינות המפרץ למסד את היחסים עם ישראל ולתת להם פומבי, מתוך דאגה לאינטרסים של המדינות ורווחתם של העמים באזור. פריצת דרך זו ביחסים באה לידי ביטוי בחתימה ההיסטורית על הסכמי אברהם בוושינגטון ב-15 בספטמבר 2020.
אחרי שנים של פגישות בחדרי חדרים, לא ניתן היה שלא להתרגש למראה מנהיגי המדינות חותמים במדשאות המוריקות של הבית הלבן על ההסכמים. המנהיגות האמריקאית, שהיתה שחקן מפתח בתהליך הזה, הפגינה את נכונותה להשקיע, להוביל, לשמוע ולדחוף, ואת מחויבותה העמוקה כלפי ישראל והמזרח התיכון.
חתימת ההסכמים היתה יריית הפתיחה להידוק שיתופי הפעולה בין המדינות החתומות במכלול התחומים – מדיני, ביטחוני, כלכלי, אקדמי ועוד. זהו חיבור של מדינות שונות זו מזו ואנשים שונים זה מזה, שהשכילו להסכים על אתגרים משותפים והזדמנויות שראוי לנצל יחד, והן עושות זאת, כתף אל כתף, למען עתידן. קשרים אלו נשענים מחד גיסא על ראייה אסטרטגית משותפת של האיומים, ובראשם איראן, ומאידך גיסא על הזדמנויות הגלומות במזרח התיכון המשנה את פניו.
פעילות הדרג הפוליטי מגובה על ידי מערכת יחסים הדוקה של הדרגים המקצועיים עם מקביליהם במפרץ, שהביאה בשנתיים האחרונות לחתימה על יותר מ-40 הסכמים חדשים
לא ניתן להפריז בחשיבותם של הסכמי אברהם: זו ההתפתחות הגאופוליטית הדרמטית ביותר באזורנו מאז החתימה על הסכמי השלום עם מצרים וירדן. ההסכמים עם מדינות המפרץ מדגימים כיצד נראים יחסי שלום מלאים וחמים. הם מהווים בסיס יציב להרחבת שיתופי הפעולה עם מדינות השלום החדשות וזריקת מרץ ליחסים עם השותפות הוותיקות, במקביל לחיזוק ברית המתונים במזרח התיכון מול איראן ושלוחותיה. העובדה שהדברים נעשים בפומבי ושאנחנו מתקשרים כל הזמן עם דעת הקהל והציבור של השותפות שלנו, היא התפתחות משמחת שאינה מובנת מאליה.
זמן קצר לאחר חתימת הסכמי אברהם נפתחו נציגויות ישראל באיחוד האמירויות ובבחריין, במקביל לפתיחת נציגויות שלהן בארץ. במהלך השנתיים שחלפו נרקמו קשרים חמים בין מנהיגי המדינות שבאו לידי ביטוי בשורת ביקורים הדדיים של ראשי מדינות ושרים בכירים. בנוסף, התקיימו גם מפגשים רב-צדדיים כמו הפסגה המשולשת בין רה"מ דאז נפתלי בנט, נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ויורש העצר האמירתי מוחמד בן זאיד, שנערכה בשארם א-שיח' במארס 2022. בנוסף לאלו, הנשיא ורה"מ שוחחו עם מקביליהם האמירתיים במספר אירועים משמעותיים שהתרחשו מאז החתימה על ההסכמים, ושרים ישראלים, אמירתים ובחריינים ערכו ביקורים הדדיים.
פעילות הדרג הפוליטי מגובה על ידי מערכת יחסים הולכת ומתהדקת של הדרגים המקצועיים. בשנתיים האחרונות נחתמו יותר מ-40 הסכמים שונים ועוד עשרות מצויים בתהליכי עבודה. עם איחוד האמירויות נחתמו עד כה 24 הסכמים ממשלתיים ובין ישראל לבחריין נחתם במארס האחרון מסמך "השלום החם", המהווה מפת דרכים לקידום היחסים הבילטראליים לעשור הקרוב. כל אלו נועדו להניח את התשתית המדינית שעליה מתקיימים קשרי הממשלה, המגזר הפרטי, האקדמיה, החברה האזרחית, התקשורת ועוד. לבסוף, מלבד שיתופי הפעולה בין הממשלות – ולא פחות חשוב מהם – החלו בשנתיים האחרונות להירקם שותפויות גם בין ארגונים אזרחיים, בתי חולים, אוניברסיטאות, עסקים פרטיים ועוד.
מבט על-אזורי – פסגת הנגב
הראייה האסטרטגית הבוחנת את האזור כולו, על אתגריו וההזדמנויות הגלומות בו, הביאה לרצון ליצור ארכיטקטורה גאופוליטית אזורית חדשה ולהקים מנגנונים אפקטיביים להגברת שיתופי הפעולה בין המדינות. תפיסה זו הביאה את שר החוץ וכיום גם ראש הממשלה יאיר לפיד ליזום את "פסגת הנגב" ההיסטורית, שהתכנסה בשדה בוקר ב-27 ו-28 במארס 2022 בהשתתפות שרי החוץ של מצרים, איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו, ארה"ב וישראל. בפסגה הוסכם על הקמת ארכיטקטורה אזורית חדשה לקידום היציבות, הביטחון האזורי ושיתוף הפעולה לרווחת עמי האזור.
בשלושה עשורים של קריירה דיפלומטית, נדירים הם הרגעים בהם ישנה הבנה ברורה וחדה כי אתה חלק ממשהו שונה, חדש ומיוחד. "פסגת הנגב" היתה רגע כזה עבורי. הגעתם של שרי החוץ מחמש מדינות, שעבור חלקם היה זה ביקור ראשון בישראל, אל הנגב – המקום בו הוכיחה ישראל כי ניתן לעשות את הבלתי אפשרי ולהפריח את השממה – היתה מהפכה של ממש ביחסי החוץ של ישראל. היה זה איתות מדיני ברור כי הנושאים המאחדים אותנו גדולים בהרבה מהיחסים הבילטרליים עם כל אחת מהשותפות בנפרד – הכרה שביחד אנחנו יכולים להשפיע על האזור כולו.
כתוצר ישיר של "פסגת הנגב" ובהמשך לה, נוסח מתווה עבודתו של "פורום הנגב", אשר אמון על הצדדים האופרטיביים של היוזמה ואחראי להמשכיותה. מטרת "פורום הנגב" לקדם שיתוף פעולה מדיני, כלכלי ועַם לְעַם (people to people) בין המדינות החברות ולנצל הזדמנויות כלכליות בנות קיימא למיגור העוני, צמצום פערי הפיתוח, הגנה על הסביבה, שיפור החוסן בתחומי משאבי מזון ומים והגברת הסובלנות בין עמי האזור.
היה לי הכבוד לעמוד בראש ועדת ההיגוי שהתכנסה במנאמה ביוני 2022 ולהוביל את המאמץ לעגן ארכיטקטורה תקדימית זו לשיתוף פעולה אזורי רב-תחומי. כך, לראשונה בתולדותיה, ישראל פועלת כיום יחד עם מדינות ערב לקידום יציבות וביטחון אזורי ושיתוף פעולה לרווחת עמי האזור.
קשרי ביטחון
שיתוף הפעולה הביטחוני עם מדינות המפרץ התנהל במשך שנים בחשאיות רבה וכעת נחשף. אף שההיבט הביטחוני והאסטרטגי מטופל ברגישות והרחק מאור הזרקורים, מאז החתימה על ההסכמים הפכו ביקורי בכירים הדדיים ממערכות הביטחון כמעט לעניין שבשגרה.
מאז ספטמבר 2020 נרשמו מספר אירועים משותפים משמעותיים, בהם הגעת מפקד חיל האוויר האמירתי לתרגיל האווירי Blue Flag בישראל באוקטובר 2021, הזמנת מפקד חיל האוויר הישראלי לסלון האווירי בדובאי יחד עם משלחת צבאית ומסחרית חודש לאחר מכן, וביקורים של הרמטכ"ל והמפכ"ל במרוקו אך לאחרונה.
שר החוץ לפיד בביקור במפקדת הצי החמישי במנאמה, ספטמבר 2021 | U.S. Navy photo by Mass Communication Specialist 2nd Class Dawson Roth (public domain)
בספטמבר 2021 התלוויתי לשר החוץ לפיד בביקור במפקדת הצי החמישי, הממוקמת במנאמה בירת בחריין. בביקור זה פגשנו את תת-אדמירל בראד קופר, העומד בראש הצי החמישי, ודנו באיומים הנשקפים מאזור המפרץ כתוצאה מפעולות איראן ושלוחותיה ועל הידוק העבודה המשותפת לשימור היציבות האזורית.
בנוסף, בנובמבר 2021 נערך תרגיל ימי בהשתתפות ארה"ב, ישראל, האמירויות ובחריין בים האדום, ולוחמים של היחידה המרוקנית למלחמה בטרור הגיעו בקיץ 2021 לארץ והשתתפו לראשונה בתרגיל בינלאומי. במקביל, מתקיים בכל עת גם שיח לקידום שיתוף הפעולה בין התעשיות הביטחוניות.
הזווית הכלכלית
קשרים כלכליים מהווים נדבך מרכזי ביחסים בין מדינות הסכמי אברהם. מרגע שנחתמו בספטמבר 2020 ועד סוף שנת 2021 עמד היקף הסחר בין ישראל לאמירויות על 1.1 מיליארד דולר, לא כולל שירותים והשקעות. בחודשים ינואר עד מאי 2022 בלבד נרשם סחר בילטרלי בשווי של כמעט מיליארד דולר, ולפי התחזיות הוא יגיע השנה ליותר משני מיליארד דולר.
מאות עסקאות נוספות נחתמו בשנתיים האחרונות בין חברות ישראליות ואמירתיות בתחומים ובהיקפים שונים, רובם בתחומי ביטחון תזונתי, מים, אנרגיה חלופית, סייבר ובריאות. שלב נוסף ביחסים הכלכליים נרשם עם הקמתה של קרן מו"פ תעשייתית בילטרלית בהיקף של 100 מיליון דולר, אשר אושרה על ידי שתי הממשלות.
כמו כן, למרות הנזק הרב שגרמה מגפת הקורונה, קשרי התיירות עם האמירויות במגמת צמיחה ויותר מחצי מיליון ישראלים כבר ביקרו בה. בין המדינות נחנך קו תעופה שמשמש מדי שבוע כ-40 טיסות שמוציאות שבע חברות תעופה, ישראליות ואמירתיות, ולפי כל ההערכות התיירות ההדדית תמשיך לגדול.
השותפויות עם המפרץ אינן מתוחמות רק לאזורנו: כך, למשל, נעשית כיום עבודת מטה בישראל ובאמירויות לבדיקת האפשרות לשיתוף פעולה כלכלי באפריקה
גם מול בחריין נרשמה עליה בהיקף הסחר מאז החתימה על הסכמי אברהם. על פי נתוני הלמ"ס, ב-2021 עמד הסחר הבילטרלי על שישה מיליון וחצי דולר (לא כולל שירותים ותיירות), אולם לפי הערכות, ישנם קשרים עסקיים נוספים במיליוני דולרים שאינם מדווחים. בפברואר 2022 גדל היקף הסחר ב-400% לעומת אותה תקופה אשתקד. תחומי העניין המרכזיים ביחסים עם בחריין הם פינטק, ביטחון תזונתי ומים, בריאות, סייבר וביטחון פנים ותעשיות הבנייה, הכימיקלים וחומרי הגלם.
חשוב לציין שהשותפויות עם המפרץ אינן מתוחמות רק לאזורנו: כך, למשל, לאור עניין שהביעו גורמים בכירים באמירויות לשיתוף פעולה כלכלי עם ישראל באפריקה, נעשית כיום עבודת מטה בשתי המדינות למיפוי האזורים והתחומים הרלוונטיים לפעילות שכזו.
ולבסוף, הגידול בהיקפי הסחר לא פסח גם על מרוקו, מצרים וירדן: בין 2021 ל-2022 חל בסחר עמן גידול של 84.1%, 43.2% ו-82.6%, בהתאמה. מגמה זו מדגימה כיצד ההסכמים שיפרו את מצבנו גם מול השותפות הוותיקות.
מלבד שיתופי פעולה בילטרליים, הסכמי אברהם פתחו אפשרויות למסגרות חדשות של שיתוף פעולה עם מדינות נוספות, הכוללים מספר אפיקים מרכזיים. אחד החשובים שבהם הוא המסגרת המרובעת I2U2: באוקטובר אשתקד יזם שר החוץ לפיד מפגש עם מקביליו באיחוד האמירויות, בהודו ובארה"ב, שבו הוחלט על הקמת קבוצת עבודה בנושא טכנולוגיות ותשתיות, בדגש על תחומי הביטחון התזונתי ואנרגיה חלופית. במהלך ביקורו של הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן בישראל ביולי 2022 נערכה פסגה היברידית של ראשי ארבע המדינות. זהו מועדון יוקרתי שישראל יכולה לחוש גאווה רבה על כך שהיא חלק ממנו.
הסכמי אברהם הולידו גם אפשרויות לשיתופי פעולה עם מדינות שלישיות, ואחד מהם הראוי לציון מיוחד הוא הסכם האנרגיה והמים המשולש בין ישראל, ירדן והאמירויות. במסגרת ההסכם המקיף Prosperity Green & Blue, שנחתם בנובמבר 2021, יוקם בשנים הקרובות שדה סולארי בירדן שיספק חשמל ירוק לישראל ומתקן התפלה בישראל שיספק מים לירדן.
קשרי אקדמיה ותרבות
סובלנות בין-דתית, קשרי עם לעם וקשרי חברה אזרחית נמנים על אבני היסוד עליהן הושתתו הסכמי אברהם. בצד האקדמי נחתמו בשנתיים האחרונות מספר הסכמים בין מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, בבחריין ובאמירויות, הכוללים חילופי מרצים וסטודנטים, מחקרים משותפים ועוד.
ארגוני חברה אזרחית ישראלים, כגון "שראכה" ו"ישראליז", יוזמים כיום פעילויות ומפגשים בין מנהיגים צעירים משלוש המדינות. בנוסף, יום השואה הבינלאומי צוין בבחריין בשורת פעילויות (כגון "זיכרון בסלון"), יחד עם שותפים גרמנים, מקומיים ובינלאומיים.
אף שישראל הוזמנה על ידי האמירויות להשתתף בתערוכת "אקספו דובאי" עוד לפני החתימה הסכמי אברהם, אין ספק שהסכם השלום שנחתם עמה נתן לביתן הישראלי באקספו חשיבות מיוחדת לאור התזמון. אירוע האקספו, שהתקיים לראשונה במזרח התיכון בין סוף 2021 לתחילת 2022, זכה לחשיפה אדירה עם יותר מ-20 מיליון מבקרים וכ-200 מדינות משתתפות. האירוע היווה הזדמנות מיתוגית ייחודית עבור ישראל, שהקימה ביתן לאומי מרשים באירוע בו הציגה את פעילותם של 16 משרדי ממשלה. בביתן הישראלי ביקרו בזמן התערוכה כשני מיליון איש, רובם מהמזרח התיכון.
מעבר להסכמי שלום עם מדינות חדשות, הסכמי אברהם גם תורמים רבות לחיזוק יחסיה של ישראל עם שותפותיה הוותיקות מצרים וירדן
סיכום
ההסכמים שרקמנו יחדיו הניחו את היסודות ליחסים לטווח ארוך, כאלו שרואים את האתגרים וההזדמנויות של חיבור ייחודי זה. כעת, מוטל עלינו להתקדם באופן אחראי ומבוקר. התהליך מבוסס על רצון הצדדים בהצלחתו, כמו גם השאיפה לשלב בתוכו מדינות נוספות ולהגדיל את ה"מועדון". במקביל, חשוב להקפיד על איזון בין שיתוף פעולה בנושאים "רכים", ובראשם ביטחון תזונתי ומים, כלכלה, מו"פ וחדשנות, אנרגיה וחיבוריות תקשורתית וחברתית – לבין שיתוף פעולה ביטחוני אל מול אתגרים משותפים המאיימים על היציבות האזורית.
חשוב לציין כי מעבר להסכמי שלום עם מדינות חדשות, הסכמי אברהם גם תורמים רבות לחיזוק יחסיה של ישראל עם שותפותיה הוותיקות מצרים וירדן. נראה כי אימוץ ההסכמים באופן נרחב בעולם עודד את המנהיגים לבטא בפומבי את פירות השלום עם ישראל.
כעת, עלינו להשכיל להביט מעבר לגבולות המזרח התיכון יחד עם ארה"ב, שותפתנו האסטרטגית שאין בלתה, ולשלב בתוך מגרש ההזדמנויות האדיר שנפתח גם מדינות חשובות נוספות, כמו הודו. ולבסוף, יש להמשיך ולהתמקד במאמץ ובעשייה המשותפת ולנהל את ההבדלים הפוליטיים שמעת לעת יצוצו, מבלי לתת להם לשבש את "רוח הנגב".
אלון אושפיז, יליד 1966, מכהן כמנכ"ל משרד החוץ מאז יוני 2020. הוא הצטרף למשרד החוץ בשנת 1992 ומילא שלל תפקידים בשגרירויות ישראל בטוקיו ובוושינגטון וכשגריר ישראל בהודו. במטה משרד החוץ כיהן בין היתר כרח''ט תיאום וראש המערך המדיני-אסטרטגי.
Comments