מלחמת "חרבות ברזל" גרמה להשעיית תהליך ההתקרבות בין ישראל לממלכה, אך דומה כי הסעודים עדיין מעוניינים בו. עם זאת, השנה החולפת הבהירה כי ללא קידום שיח על הסוגייה הפלסטינית מצד ישראל, ולו ברמה ההצהרתית, לא תיתכן כל התקדמות באפיק זה
מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן עם שר החוץ הסעודי הנסיך פייסל בן פרחאן בריאד, אפריל 2024. השיחות עם ישראל נעצרו, אך המאמצים לקדמן לא פסקו |Official State Department photo by Chuck Kennedy (public domain)
מאמר זה מבקש לנתח את ההשפעה של מלחמת "חרבות ברזל" על סעודיה ולהציע אפיקים ליצירת שיח ישראלי מחודש עם הממלכה. הוא יציג תחילה את החזון המדיני-חברתי של ריאד ערב המלחמה, ובהמשך ישרטט בקווים כלליים את תפיסותיה כלפי ישראל והסוגייה הפלסטינית. לבסוף, כיוון שמלחמת "חרבות ברזל" הורידה מסדר היום את השיח בין המדינות על התקדמות לנורמליזציה, לפחות בטווח הקרוב, המאמר ינסה לברר כיצד ניתן בכל זאת לקדם שיח מדיני עם שומרת המקומות הקדושים לאסלאם ויצואנית הנפט החשובה בעולם בתקופה מאתגרת זאת.
המחבר מבקש להציע דרכים לחידוש הדיאלוג – ובראשן יצירת חזון משותף לרצועת עזה לעשורים הבאים, חיזוק השיח הדתי בין הממסד היהודי לזה המוסלמי בסעודיה, קיום שיחות עקיפות על אתגרים משותפים ובראשם הסוגייה החות'ית, וצמצום הלהג הפומבי בישראל בנושא עד שהצדדים יגבשו עקרונות משותפים מוסכמים.
חזון מול מציאות
מלחמת "חרבות ברזל" פרצה כשסעודיה נתונה בשיאו של תהליך שינוי מקיף בתפיסתה המדינית, לצד רפורמות כלכליות וחברתיות מהותיות. קשייה המדיניים והביטחוניים בעשור החולף – הניסיונות לבודד את קטר ב-2017 באמצעות חרם כולל מצד מדינות סוניות, להביס את החות'ים בתימן במלחמה, ולצמצם את האיום הצבאי האיראני באזור, שכולם לא צלחו – הביאו את הממשלה בריאד לאמץ תפיסה חדשה, לפיה יש לקדם שיח מדיני עם כלל השחקנים כדי להנמיך את גובה הלהבות באזור.[1]
הממלכה הובילה קו של פיוס כלפי מדינות אשר במשך עשורים רבים היא נמנעה מלהכריע לגבי יחסיה עמן, בראשן ישראל, איראן וסוריה. סעודיה אף פעלה לקידום פיוס עם שכנותיה הקרובות, בראשן קטר, כחלק מניסיונותיה לכונן שיח מפרצי חדש. כך, למשל, בחודש יוני 2023 היא הביעה תמיכה בחידוש הייצוג הדיפלומטי ההדדי של קטר ואיחוד האמירויות.[2]
הפיחות במעמדם של הגורמים המסורתיים שעיצבו את הממלכה, ובראשם חכמי הדת, היה נדבך חשוב במסר שלה כלפי העולם על שינוי כיוון מדיני בשנים האחרונות
לחזון המדיני התלווה גם שינוי פנימי שאפשר שיח עם שחקנים מדיניים שעמם ביקשה סעודיה לחזק את קשריה. הפיחות במעמדם של הגורמים המסורתיים שעיצבו את הממלכה, ובראשם חכמי הדת הווהאבים, הוסיף נדבך חשוב למסר שלה כלפי העולם על שינוי כיוון מדיני. זאת, לאחר שבמשך עשורים רבים תמכה סעודיה בכוחות אסלאמיים קיצוניים שפעלו ברחבי העולם, כמו הסלפים והמג'אהדין באפגניסטאן; בזרמי אסלאם שקידמו תכנים אנטישמיים, אשר חלחלו לספרי הלימוד בממלכה; ובגורמים רשמיים שלא ראו אפשרות לפשרה במאבק מול האויב השיעי.
מבחינה זאת, המסר של יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, על קידום אסלאם מתון, יצר אפשרות לברית אסלאמית אזורית. זו מזכירה במידה רבה את החזון של המלך הסעודי הרפורמטור פייסל, שבשנות ה-60' של המאה הקודמת ביקש לקדם את רעיון הפאן-אסלאמיות – איחוד מדיני של כלל המוסלמים תחת הנהגתה של סעודיה.[3]
החזון המדיני החדש של סעודיה נובע גם מהשינויים הכלכליים שהיא מבקשת להוציא לפועל. כך, למשל, ניתן לראות בקידום היחסים עם איראן צעד שנועד מבחינת הממלכה לעודד מדינות נוספות באופ"ק (ארגון המדינות יצואניות הנפט) להגדיל את תפוקת הנפט בשטחן. זאת, על רקע הגידול בצריכה העולמית והשאיפה הסעודית להימנע מדילול מקורותיה, לצד הצורך בהשקעות ענק בשטחה.[4]
גם היחסים עם ישראל נועדו, בין היתר, לחזק את מעמדה הכלכלי של הממלכה באמצעות שיתופי פעולה כלכליים, כמו "מסדרון השלום" היבשתי מהמפרץ הערבי לישראל ומשם לנמלי הים התיכון (או בשמו האחר "מסילת השלום").[5] מטרה נוספת של סעודיה היא למצוא מענה לאתגרים שלה בתחום ביטחון המזון ושיפור מגזר השירותים העצום של המדינה, שיכול להרוויח מהטמעת טכנולוגיות ישראליות.[6]
מבחינה זאת, מלחמת "חרבות ברזל" תפסה את סעודיה באמצע משבר כלכלי בלתי צפוי. אחרי שב-2021 ו-2022 רשמה ספינת הדגל של הכלכלה הסעודית, חברת האנרגיה הלאומית אראמקו (ARAMCO), הכנסות גבוהות, ב-2023 נרשמה ירידה משמעותית – מ-160 מיליארד דולר ב-2022 ל-123 מיליארד דולר בלבד.[7] כמו כן, ההאטה הכלכלית העולמית, שבאה לידי ביטוי בציפייה של סוכנות האנרגיה IEA כי בשנת 2024 יגדל הביקוש לנפט משנת 2023 במיליון חביות ביום בלבד, בהשוואה ל-2.1 מיליון חביות שציפו,[8] יצרה אתגר משמעותי בהגשמת החזון הכלכלי של ממשלת סעודיה.
סעודיה והסכסוך הישראלי-פלסטיני
מאז הקמתה של מדינת ישראל, סעודיה מעולם לא ראתה בה איום ישיר על קיומה. למרות זאת, ישראל נתפסה כמי שיכולה לגרור את הממלכה למלחמה אזורית, למשבר כלכלי בשל תפקידה בחרם הערבי, ומעל לכל כגורם שעימות עמו בזירה האזורית, ובעיקר הפלסטינית, מעורר מתחים פנימיים נגד בית המלוכה.
כך, למשל, צוטט באחרונה יורש העצר הסעודי כי אם לא יהיה שיח גם בסוגייה הפלסטינית, הפיוס עם ישראל עלול לעלות לו במחיר ששילם הנשיא סאדאת.[9] מנגד, על רקע האיומים ההיסטוריים על הממלכה מצד גורמים כמו עיראק תחת סדאם חוסיין, או איראן האסלאמית, הרי שישראל נתפסת כמי שהידוק הקשרים עמה יכול לשכנע את ארה"ב להעניק לממלכה ערבויות ביטחוניות רחבות יותר.[10]
בניגוד לטענות כי סעודיה אדישה לגורל הפלסטינים, הרי שלסוגייה יש השפעה ניכרת על השיח הפנימי בממלכה
ישראל גם נתפסת כחלק מהחזון הסעודי לעתיד מזרח-תיכוני שבו כלל הכוחות מנהלים שיח מדיני כדי לקדם יוזמות אזוריות, להיאבק בכוחות אסלאמיים קיצוניים ולגבש מענה לאתגרים האזוריים העיקריים – אסונות טבע ושינויי אקלים, ביטחון מזון וגיוון כלכלי. חזון זה מגלם בתוכו גם שותפות ביטחונית, אשר באה לידי ביטוי מוחשי בעת מתקפת הטילים האיראנית על ישראל בחודש אפריל, שחברות ציר המדינות המתנגד לטהראן שיתפו פעולה, צבאית ומודיעינית, כדי לסכלהּ.[11]
בניגוד לטענות כי סעודיה אדישה לגורל הפלסטינים בשל חבירתם לכוחות אנטי-סעודיים כמו סדאם חוסיין, וכי אתגרים אזוריים נמצאים גבוה יותר בסדר העדיפויות שלה, הרי שלסוגייה זו יש השפעה ניכרת על השיח הפנימי בממלכה. הביקורת הרבה הנשמעת בחברה הסעודית כלפי הפלסטינים אינה משנה את התחושה כי זהו גורלם חשוב ומהותי עבור אזרחיה.[12]
מבחינה זאת, הגישה הסעודית, שגובשה מיד אחרי מלחמת ששת הימים (ועומדת להתפרסם בספרו של מחבר מאמר זה בשנה הקרובה), הייתה כי הפתרון לסכסוך נעוץ בהכרה בשתי מדינות – יהודית ופלסטינית. מאז שנות ה-60' ראתה סעודיה באש"ף גורם שאמור להוביל את השיח מול ישראל. גישה זאת התחדדה עוד יותר בשל היחסים המורכבים שלה עם חמאס, אליו מתייחסת סעודיה מאז שנות ה-80' כאיום מעצם היותו ארגון המזוהה עם האחים המוסלמים.
סעודיה ומלחמת "חרבות ברזל"
המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 נתפסת כאיום ישיר ועקיף על סעודיה בכמה מישורים. בעיני הסעודים, המלחמה עלולה לפגוע באפיקים הרבים שהיא מתאמצת לקדם במישור הכלכלי. בכירים בריאד חוששים כי משקיעים לא ימהרו להשקיע בשטחה לאור העימותים בים האדום והסיכוי למלחמה אזורית. המלחמה נתפסת גם כגורם שמחדד את המתח עם איראן ומאלץ את הממלכה להכריע לאיזה ציר היא משתייכת – המערבי-אמריקני או הערבי-אסלאמי.
במקביל, השיחות על חבילת סיוע ביטחונית אמריקאית חדשה בעבור הממלכה, לצד הסכמים כלכליים נוספים בתחום הבינה המלאכותית, מחדדים עוד יותר את הצורך של סעודיה להכריע בין הברית עם ארה"ב לבין יחסיה עם בעלת בריתה של איראן – רוסיה. לסעודיה קשרים הדוקים עם מוסקבה בשל שיתוף הפעולה שלהן בארגון אופ"ק פלוס, שמטרתו בעיקר לקצץ בתפוקת הנפט של שתי המדינות כדי לייצב את מחיר החבית.[13]
בהיבט האזורי, הרי שהמלחמה גם מחזירה לשולחן את האיום החות'י על סעודיה ואת הצורך במענה ביטחוני לסוגייה שכבר הוכח שאין ביכולתה להתמודד עמו. התדרדרות העימות בין ישראל, חזבאללה ואיראן מגבירה גם את הסיכוי למלחמה אזורית – שעלולה לגרום לתנודות חדות במחיר הנפט, לפגיעה במכליות נפט במפרץ, להתחזקות גוש המדינות שאינן חברות באופ"ק בעידן של ירידה בצריכה העולמית, ולגידול בתפוקת הנפט של מדינות שאינן חברות בארגון.
סעודיה לא תרצה לקחת בשיקום של עזה עד שלא יובהר מי ישלוט ברצועה בתום המלחמה, שכן כל מעורבות מצדה לפני כן תיתפס כ"בגידה" בסוגייה הפלסטינית
לבסוף, המלחמה מעצימה את המתח בבית המלוכה בתקופה שבה יורש העצר טרם מונה רשמית למלך הסעודי. הביקורת הפנימית על הדשדוש הכלכלי והמצב בזירה הפלסטינית והאזורית עלולים להגביר את האופוזיציה מבית נגד בן סלמאן.
על רקע זה מבקשת סעודיה לקדם מספר יוזמות לטווח הקצר והארוך כדי לפתור את המשבר בעזה. בטווח המיידי, הממלכה שואפת לראות הפסקת אש בהקדם. למרות הכוונות הישראליות, נדמה כי סעודיה לא תרצה לקחת חלק בשיקום של רצועת עזה עד שלא יובהר מי ישלוט בה בתום הקרבות. כל מעורבות מצדה לפני כן – בין אם במהלך המלחמה ובין אם ביום שאחריה – תיתפס כ"בגידה" בסוגייה הפלסטינית ושימור תפקידה ההיסטורי כ"כספומט" של מדינות האזור.
מנגד, סעודיה תשמח לראות חילופי שלטון בעזה לטובת גורם פלסטיני מקובל, אם כי גם לה לא ברור מי יכול לשאת בתפקיד.
השאיפה שהממלכה תהיה מעורבת בתהליך השיקום של רצועת עזה נראית מנותקת מהמציאות בשלב הנוכחי. זאת, בשל ההרס הרב והיעדר חלופה שלטונית ראויה וחזון מדיני ברור מצד כל הצדדים.
בהיבט של החזית הצפונית, בממלכה קיימת שביעות רצון מהחלשתו של חזבאללה, שנתפס בעיניה כגורם המערער את היציבות האזורית ולא רק בלבנון. לפיכך, כל הכרעה, החלשה או תהליך שיביא להחלפת חזבאללה ככוח צבאי תהיה מבורכת בעיניה.
לאור האמור לעיל, ברור כי למרות המצב המדיני המורכב, לסעודיה יש עדיין אינטרס בקידום שיח מדיני עם ישראל. הסיבות לכך הן הבנת גודל האיום האיראני, השאיפה להחלשת חזבאללה, והתפקיד המדיני שהיא מבקשת לעצמה כגורם משמעותי באזור, כזה שאינו מאפשר לה להתעלם מחשיבותה של ישראל.
כיצד ניתן לקדם את השיח המדיני?
בעיני ריאד, השלב הראשון וההכרחי בדרך לחידוש השיח עם ישראל חייב לכלול הצגת מתווה ארוך-טווח לפתרון הסוגייה הפלסטינית מצד הממשלה הישראלית. אך בניגוד למה שמקובל לחשוב, מתווה כזה אינו מחייב את ישראל לציין בצורה מפורשת תאריך יעד או לספק הצהרות ברורות על הרצון בהקמתה של מדינה פלסטינית.
למרבה הצער, הדיון הציבורי הישראלי, ובעיקר זה המדיני – שנוטה להכריז על הסכם קרוב או פגישות עם אישים בכירים מבית המלוכה – מייצר לחץ שלילי על מקבלי ההחלטות הסעודים, שנתפסים כמי שבוגדים באינטרסים הפלסטיניים אם הם מעלים את נושא כינון היחסים עם ישראל. שיח ישראלי מעין זה פוגע בסיכוי לדיון מחודש בסוגיית הנורמליזציה בין המדינות, שכרגע נמצא בין הקפאה לשיחות שקטות. הוא מייצר גם לחץ מצד מדינות ערביות והציבור הסעודי, שדורש לראות הישגים מיידיים בסוגייה הפלסטינית קודם שתהיה התקדמות ביחסי הממלכה עם ישראל – דבר שמגביל את ההנהגה בריאד וגורם לחששות בקרבה.
מסיבה זאת, מומלץ כי ישראל תימנע מפרסום פומבי של כל "הישג", או על קיומן של "שיחות" עם הסעודים, עד שיובהרו התנאים המלאים ועד שממשלת ישראל תצהיר על חזון מדיני ליום שאחרי המלחמה. ניתן לצפות כי סעודיה תסתפק גם בהצהרה כללית של ישראל, שתעיד על חזון ארוך טווח עבור הפלסטינים. מספר הצעות הועלו על ידי חוקרים ממדינות ערב (שגם מחוברים למעצבי מדיניות במפרץ הערבי), אשר מבקשים לקדם חזון ארוך-טווח, כדוגמת "חזון 2050 לעזה".[14]
בשלב הבא, על ישראל להקים קבוצות עבודה ישראליות, אמריקניות, אסיאתיות ואירופאיות עם מדינות המפרץ הערבי, בדגש על איחוד האמירויות וסעודיה (וייתכן שגם עם כוויית, שעמדתה הניצית כלפי ישראל חשובה לאמון מול הפלסטינים), כדי שיוכלו לסייע בגיבוש חזון ליום שאחרי המלחמה בעזה. שיח שכזה כבר מתקיים בין נציגי אקדמיה, כולל אנשי מכון אבא אבן לדיפלומטיה ויחסי חוץ (המוציא לאור את מגזין "הזירה") עם מקביליהם האקדמיים מהאזור.
ראוי ששיח שכזה ידגיש כי מדינות המפרץ הערבי אינן צפויות רק לספק תמיכה כלכלית או סיוע הומניטרי, אלא יקחו גם חלק בליווי והכוונה של הכוחות שיבנו מחדש את רצועת עזה מבחינה מדינית וכלכלית.
במקביל, ישראל חייבת לפעול להרגעת הרוחות בהר הבית באמצעות שיח בין-דתי, שמדגיש את השמירה על הסטטוס קוו במסגד אל-אקצא. מטרתו תהיה הפגת החששות של הסעודים, ומוסלמים בכלל, מהקמה של בית מקדש חדש, או לכל הפחות בית כנסת ממוסד, בהר הבית.
בהיבט האזורי, הרי ששיח משותף לגבי הסוגייה החות'ית, שכולל גורמים אמריקניים, אירופיים, מפרציים ואסיאתיים, יכול להביא את ישראל וסעודיה לשיחות עקיפות. זאת, כיוון שהסוגייה אינה קשורה רק לנעשה בזירה הפלסטינית, אלא בעיקר לתפקידם של החות'ים כגורם משבש באזור, ולאיום שהם מהווים על הכלכלה והיציבות במדינות אפריקה השכנות ובמדינות המפרץ הערבי הקרובות אליה, בדגש על עומאן.[15]
לבסוף, חידוש השיח האמריקני-סעודי על ערבויות ביטחוניות, שמתקיים כל העת במקביל למלחמה, יכול לחזק את האמון והשיח עם ישראל על הסכם ארוך טווח בין שתי המדינות. בעיני סעודיה, השיח הזה הוא קריטי ומהווה עקרון חשוב בכל הסכם סופי עם ישראל.[16] אולם ניתן להעריך, בזהירות המתבקשת, כי הסיכוי שהסכם כזה ייחתם ללא תיאום עם ישראל הוא נמוך בשל הלחץ על הממשל בוושינגטון בנושא זה, גם מצד גורמים פנימיים.
בהקשר האיראני, יש לקחת בחשבון כי סוגיית האיום הגרעיני מאיראן הפכה בעיני סעודיה ליותר מדינית מאשר צבאית. זאת, לאחר שבבית המלוכה השתכנעו כי אין יותר אפשרות להשבית את תוכנית הגרעין של טהראן באמצעים צבאיים,[17] אך גם מחשש לתגובת נגד איראנית חריפה – כמו ההתקפה שביצעה על מתקני הנפט של אראמקו ב-2019.[18] מסיבה זו, יש למצוא דרכים לטיפול משותף בנושא, כמו הידוק הסנקציות הכלכליות על טהראן באמצעות הגברת המחויבות העולמית.
סיכום
להסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי להיות השפעה מדינית מרחיקת לכת על ישראל, בעיקר בעידן שלאחר מלחמת "חרבות ברזל". אם ייחתם, הוא יוכל גם להחזיר את הסכמי אברהם למסלולם ולשקם את האמון עם מדינות האזור.
אין ספק כי המלחמה, יחד עם המציאות המורכבת בסעודיה כיום, מקשים על הגעה להסכם שכזה. אולם למרות האתגרים, הרי שנדמה כי מבחינת שני הצדדים נחצה הרוביקון – הרצון קיים והתנאים לנורמליזציה מונחים על השולחן; חסרים רק התנאים הגאופוליטיים הנכונים כדי להחזיר את צוותי המשא ומתן לשיחות. אלה תלויים בעיקר בהצהרות של ישראל בנושא הפלסטיני ובהתחייבות אמריקנית למסגרת ערבויות ביטחוניות.
ד"ר יוסי מן הוא עמית מחקר במכון אבא אבן, בו הוא מוביל את תוכנית יחסי ישראל עם המפרץ הערבי. הוא חוקר באוניברסיטת בר-אילן ומרצה בבית הספר לממשל באוניברסיטת רייכמן. בעבר שימש ראש המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן וראש התוכנית ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת רייכמן. מחקריו עוסקים בחברה וכלכלה במפרץ הערבי, בדגש על היבטי האנרגיה, ובשילוב של בינה מלאכותית במחקרים איכותניים כדי להעריך היבטים חברתיים וכלכליים באזור.
(צילום: באדיבות המחבר)
הערות
[1] Tobias Burck, “Kingdom of Change: Saudi Arabia’s Evolving Foreign Policy,” Commentary, RUSI, 5 June 2023. https://rusi.org/explore-our-research/publications/commentary/kingdom-change-saudi-arabias-evolving-foreign-policy
[2] “Qatar and UAE embassies resume work on Monday,” Reuters, 20 June 2023. https://www.reuters.com/world/middle-east/qatar-uae-embassies-resume-work-monday-qatar-foreign-ministry-2023-06-19/
[3] Joseph Mann, “King Faisal and the Challenge of Nasser's Revolutionary Ideology,” Middle Eastern Studies Vol. 48, Issue 5, 2012, pp. 749-764.
[4] Amine Mati and Sidra Rehman, “Saudi Arabia's Economy Grows as it Diversifies,” International Monetary Fund, 28 September 2023. https://www.imf.org/en/News/Articles/2023/09/28/cf-saudi-arabias-economy-grows-as-it-diversifies
[5] Alberto Rizzi, “The infinite connection: How to make the India-Middle East-Europe economic corridor happen,” Policy Brief, European Council of Foreign Relations, 23 April 2024. https://ecfr.eu/publication/the-infinite-connection-how-to-make-the-india-middle-east-europe-economic-corridor-happen/
[6] Daniel B. Shapiro, “Israeli-Arab cooperation on agriculture, water, and food security starts with building on existing innovations,” Atlantic Council, 31 March 2023. https://www.atlanticcouncil.org/blogs/new-atlanticist/israeli-arab-cooperation-on-agriculture-water-and-food-security-starts-with-building-on-existing-innovations/
[7] “Saudi oil giant Aramco's profits dip after record 2022,” DW.com, 10 March 2024. https://www.dw.com/en/saudi-oil-giant-aramcos-profits-dip-after-record-2022/a-68486831
[8] “Oil Market Report - August 2024,” International Energy Agency, August 2024. https://www.iea.org/reports/oil-market-report-august-2024
[9] Nahal Toosi, “The Saudi Crown Prince Is Talking About An Assassination. His Own.” Politico, 14 August 2024. https://www.politico.com/news/magazine/2024/08/14/saudi-prince-mbs-israel-deal-00173898
[10] Humeyra Pamuk, Alexander Cornwell and Matt Spetalnick, “US and Saudi Arabia nearing agreement on security pact, sources say,” Reuters, 3 May 2024. https://www.reuters.com/world/us-saudi-arabia-nearing-agreement-security-pact-sources-say-2024-05-02/
[11] Matt Bradley, “An uneasy alliance of Arab states helped defend Israel from Iran. Their resolve may soon be tested,” NBC News, 16 April 2024. https://www.nbcnews.com/news/world/iran-attack-israel-hamas-war-saudi-arabia-jordan-uae-coalition-rcna147965
[12] Joseph Mann, “Saudi-Palestinian Relations During the Run-Up to and the Aftermath of Black September,” Terrorism and Political Violence, Vol. 26, Issue 4, 2014, pp. 713-724. https://doi.org/10.1080/09546553.2013.773899
[13] “Saudi Arabia, Russia to maintain 'close coordination' on OPEC+: Kremlin,” S&P Global, 18 July 2024. (link)
[14] מתוך שיחות של חוקרי מכון אבא אבן עם קבוצות מחקר מהמפרץ הערבי בשנה החולפת.
[15] Giorgio Cafiero, “Oman Keeps Trying to Dial Down Tensions in the Middle East,” Stimson Center, 2 February 2024. https://www.stimson.org/2024/oman-tries-to-dial-down-middle-east-tensions/
[16] Jerusalem Post Staff, “Israel-Saudi normalization on the table as part of new US defense treaty – WSJ,” The Jerusalem Post, 11 June 2024. https://www.jpost.com/middle-east/article-805806
[17] Ismael Naar, “Iran and Saudi Arabia reap benefits of rapprochement, one year on,” The National, 10 March 2024. https://www.thenationalnews.com/gulf-news/saudi-arabia/2024/03/10/saudi-arabia-iran-relations-one-year-on/
[18] Humeyra Pamuk, “Exclusive: US probe of Saudi oil attack shows it came from north – report,” Reuters, 20 December 2019. https://www.reuters.com/article/world/exclusive-us-probe-of-saudi-oil-attack-shows-it-came-from-north-report-idUSKBN1YN29E/
Comentarios