במשך עשור התמקדה ישראל בניסיון למתג את עצמה כמדינה מערבית מתקדמת תוך התעלמות מהסכסוך, בעוד הפלסטינים בונים רשת השפעה בינלאומית רחבה ומסודרת. טבח 7 באוקטובר אילץ את המדינה להחליף אסטרטגיה בזמן קצר, אך מול יריב שהתכונן לעימות כזה זמן רב, היא מובסת כמעט בכל מאבק. ללא שינוי תפיסה רדיקלי, שבמרכזו העברת ניהול המערכה בסושיאל לידי הדור הצעיר, ישראל לא תוכל לנצח בחזית הדיפלומטיה הדיגיטלית
Image generated using AI through OpenAI's ChatGPT.
"חייזר שהיה נוחת כאן ובוחן את הדברים היה חושב שנעשה מאמץ מכוון לחבל בהסברה הישראלית, אחרת אין דרך להסביר את השינויים, הפיצולים וההעברות שחווה התחום החשוב הזה לאורך השנים. עובדתית התוצאה היא עגומה: למרות הפוטנציאל האנושי והמקצועי הגדול שיש לישראל, אנחנו בנחיתות מערכתית הפוגעת במדינה בהרבה מאוד היבטים".
דברים אלה לא נכתבו במהלך מלחמת "חרבות ברזל" – הם לקוחים מדיון שקיימה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בסוף מאי 2021 על מצב ההסברה הישראלית במבצע "שומר החומות", שהסתיים כשבוע קודם לכן.[1] שלוש שנים, שני חילופי שלטון ומלחמה רב-זירתית אחת לאחר מכן, ודבר לא השתנה.
בכל הקשור לחזית הדיגיטלית, למדינת ישראל אין מדיניות ואסטרטגיה המסוגלות לתת מענה לקמפיינים בינלאומיים מאורגנים נגדה. צוותי הדיגיטל של משרדי הממשלה יודעים להגיב בצורה נקודתית, אך חסרה תפיסה מגובשת ומקיפה היודעת לשלוט בנראטיב הבינלאומי סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מערך ההסברה הלאומי מתפקד רוב העשור האחרון בלי ראש, וגם בתחומי הדיפלומטיה הציבורית הממשלה נמצא בתת-תפקוד משווע ונשענת על יוזמות אזרחיות.
מאמר זה סוקר את התהליכים שהביאו את ישראל למצב בו היא נמצאת כיום בחזית ההסברה, בדגש על עולמות הדיגיטל והרשתות החברתיות. הוא יבחן מדוע קל כל כך לקהילה הבינלאומית להתעלם מהעובדה שישראל היא זאת שהותקפה באכזריות ב-7 באוקטובר 2023 ואזרחיה הם אלה שנחטפו, נרצחו ונאנסו על ידי מחבלי חמאס. זאת, בזמן שהפלסטינים – שרבים מהם תומכים בחמאס ומזדהים עם מעשי הזוועה שביצע[2] – נתפסים כקורבנות.
איפה אנחנו חיים
לפני הכל, צריך לומר באופן חד משמעי: הסברה איננה חזות הכול או הפתרון לאתגריה של ישראל. יש מעשים והצהרות ששום קמפיין דעת קהל לא יוכל למחוק. אך הסברה אפקטיבית, שמציגה את העמדה והמציאות הישראליים כחלק מאסטרטגיה סדורה של דיפלומטיה ציבורית (אשר פונה בעיקר לאזרחים ולא למקבלי החלטות, בשונה מהדיפלומטיה הקלאסית), יכולה למזער נזקים, להגדיל את מרחב הלגיטימציה לפעולה ולתת משקל נגד להסתה ברחובות וברשתות.
גם היום, בחלוף שנה מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", נראה שלישראל אין עדיין מדיניות סדורה ואסטרטגיית פעולה לניהול המאבק מול ההסתה הפלסטינית וההטיַה האנטי-ישראלית בקמפוסים בחו״ל, ברחובות וברשתות החברתיות. במקום זאת, היא מסתמכת על יוזמות של החברה האזרחית ופעולות טקטיות.
ההסברה הישראלית עסקה שנים ארוכות במיתוג המדינה והתעלמה באופן מוצהר מהסכסוך הישראלי-פלסטיני, מבלי להכין תוכניות לזמנים מאתגרים. ב-7 באוקטובר זה התפוצץ לנו בפנים
עד 7 באוקטובר, ההסברה הישראלית פעלה קרוב לשני עשורים באופן מוצהר תוך התעלמות מהסכסוך הישראלי-פלסטיני. ממשלות ישראל עמלו להסיר את הסוגייה הפלסטינית מסדר היום הבינלאומי – ועם חתימת הסכמי אברהם ב-2020 נדמה היה שאף הצליחו.
תוכנית הפעולה בשנים האלה נקראה "ישראל מעבר לסכסוך"[3] והיא התמקדה בפעילות "מיתוג מדינה" (nation branding).[4] ישראל השיקה קמפיינים רבים שנועדו להציג את עצמה לעולם כמדינה החולקת ערכים משותפים עם ארה"ב ומערב אירופה – מעצמה טכנולוגית, בית חם לקהילה הגאה (לפחות בתל אביב), מרכז לפיתוחים ירוקים ועוד.[5] המסר לעולם המערבי היה: "אנחנו כמוכם, אנחנו לא מה שאתם חושבים כאשר אתם שומעים את המילים 'המזרח התיכון'".
מדיניות זאת באה לידי ביטוי גם בדיגיטל: חשבונות האינסטגרם, הטוויטר והפייסבוק של משרד החוץ, השגרירויות וגם ארגוני ההסברה האזרחיים הציגו לעולם את הפנים היפים באמת של המדינה. הם הדגישו את הסיוע שישראל העניקה לכל מדינה שהייתה צריכה, את חודש הגאווה בתל אביב, את האירוויזיון, את היותה מוקד של תרבות קולינרית תוססת ואת הפיתוחים הטכנולוגיים שסייעו למיליונים ברחבי העולם.
מי שעקב אחר החשבונות הללו יכול היה לקבל את הרושם כאילו ישראל אינה נתונה בסכסוך מזוין בסביבה עוינת. ואף שהמסר על מדינה ליברלית ונורמטיבית בלב המזרח התיכון היה מכוון ואף מוצלח, הוא לא לווה בהכנות מספקות להתמודדות עם מאמצי התעמולה הבינלאומיים של הצד השני ותעשיית השקרים הענפה שהקים בזמן הזה.
כך, בזמן שישראל שיחקה על מגרש מיתוג המדינות, הפלסטינים שיחקו על מגרש זכויות האדם. חשבונות רשמיים ולא רשמיים הציגו אותם כקורבנות של הכיבוש הישראלי, הפכו את הסכסוך לחזות הכול ונרתמו למאבק הלאומי הפלסטיני, בדרישה להגדרה עצמית. מאבק זה כולל דמוניזציה של ישראל,[6] עידוד פעילות BDS והצגה מאוד ברורה של הטובים והרעים בסכסוך.[7] ובלי יריב ממול, הם ניצחו פעם אחר פעם.
ניו יורק טיימס פינת בי.בי.סי
על פניו, ניתן היה לצפות כי לאחר שנים של התנהלות על מי מנוחות בעולמות הדיפלומטיה הציבורית והרשתות החברתיות – בהן המתקדה במיתוג המדינה והתעלמה ככל שיכלה מהסכסוך הישראלי-פלסטיני, מבלי להכין תוכנית פעולה לזמנים מאתגרים – הדגלים האדומים שהונפו לאחר מבצע "שומר החומות" ב-2021 יובילו לשינויים במדיניות הדיפלומטיה הציבורית של ישראל. ואכן, ממשלתו של נפתלי בנט פעלה ב-2021 להכניס רוח חדשה למערך ההסברה הלאומי. לראשונה מזה שנים, היא איישה את תפקיד ראש המערך שהופקד על הובלת האסטרטגיה הלאומית בתחום – במדיה המסורתית וגם במדיה הדיגיטלית.[8] לצדו מונה ראש מטה ההסברה, שתפקידו ליישם את המדיניות ולוודא שכל הגורמים הרשמיים פועלים לאורה.
למרבה הצער, מבנה הממשלה וחילופי העומדים בראשה מנעו יישום של תוכניות ארוכות טווח. אלעד טנא, שמונה לתפקיד ראש המערך בספטמבר 2021 על ידי בנט, הוחלף על ידי ליאור חייט ביולי 2022, כאשר יאיר לפיד נכנס לתפקיד ראש ממשלת המעבר. חייט עצמו עזב את התפקיד עם כינון הממשלה הנוכחית בינואר 2023. רק באוגוסט 2023, פחות מחודשיים לפני טבח 7 באוקטובר, מונה מושיק אביב לתפקיד ראש מערך ההסברה, וגם הוא עזב לאחר פחות משנה.[9] בין לבין, סמכויות המערך ותקציביו פוצלו בין משרדי ממשלה ובעלי תפקידים שונים, שכל אחד משך לכיוונים אחרים ללא אסטרטגיה קוהרנטית.
חילופי בכירים תכופים, פיצול תפקידים וסמכויות בין משרדי ממשלה שונים ותקציבים מצטמקים, אינם מאפשרים לעובדי מערך ההסברה הלאומי לתפקד ביעילות ובהצלחה
חילופי בכירים תכופים, או אי-מינוי בעלי תפקידים כלל; פיצול תפקידים וסמכויות באופן שרירותי בין משרדי ממשלה שונים; ותקציבים שעומדים במקום או מקוצצים – אינם מאפשרים לעובדים הטובים, המקצועיים והמסורים של מערך ההסברה הלאומי לתפקד ביעילות ובהצלחה כבר שנים. הדבר נכון גם למשרד החוץ – עובדי מחלקת הדיגיטל שלו יודעים לצאת למתקפות בזק ברשתות החברתיות ולהגיב לאירועים נקודתיים, והתכנים שלהם זוכים לחשיפה גבוהה. הבעיה היא שעבודתם ממוקדת בחשבונות הרשמיים של מדינת ישראל והנציגויות שלה מעבר לים, אך בעולם בו רמת האמון בגורמים ממשלתיים הולכת ופוחתת,[10] קיים ספק לגבי יכולתם להשפיע על דעת הקהל הגלובלית.
ההפקרה של חזית הדיגיטל צורמת עוד יותר מכיוון שמדובר בשדה שמאפשר ריבוי דעות שאינן ערוכות או מוכתבות מלמעלה – בניגוד למדיה המסורתית, מולה לכאורה קשה יותר לפעול. כלי התקשורת הוותיקים המובילים בעולם, כמו בי.בי.סי, ניו יורק טיימס ואחרים, פועלים לפי כללי עריכה שפוגעים לעיתים קרובות ביכולת של ישראל להעביר את הנראטיב שלה לצופים ולקוראים. כך, למשל, הרצון לשמור על מראית עין של ניטרליות מביאה אותם כלי תקשורת לדבוק בשפה מרוחקת לתיאור האירועים ולהימנע, לדוגמה, משימוש במילה "טרוריסטים". בכך, כמובן, הם גוזרים למעשה גזירה שווה בין רוצחים לקורבנותיהם.[11]
רוב כלי התקשורת הבינלאומיים המדווחים מעזה פועלים תחת פיקוח צמוד של חמאס, ולעיתים אף תחת איומים מצדו, ונאלצים להשתמש באנשי הארגון כמקורות,[12] או להעסיק, בידיעה או שלא, את פעיליו כפרילאנסרים מקומיים. כלי התקשורת הללו גם מסתמכים על גופים בשליטת חמאס כמקורות אמינים. הדוגמה הבולטת היא משרד הבריאות בעזה, שהנתונים שלו לגבי מספר ההרוגים ברצועה מצוטטים לעיתים קרובות ללא בחינה ביקורתית, אף שהופרכו יותר מפעם אחת.[13]
גם אם במדיה המסורתית אין בהכרח הטיה אנטי-ישראלית מובנית – ובימים שאחרי 7 באוקטובר ראינו אמפתיה כלפי ישראל בחלק מאמצעי התקשורת המובילים בעולם, בעיקר בארה"ב – זמן קצר לאחר הטבח הם חזרו להרגליהם ישנים בסיקור הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
עולים למגרש הלא נכון
לעומת הקשיים שבהתנהלות מול המדיה המסורתית, חזית הדיגיטל מטבעה מאפשרת ריבוי דעות ויכולת הפצת תכנים חופשית יותר (כל עוד בפלטפורמה עצמה אין הטיה פוליטית, כמו במקרה של טיקטוק - ראו בהמשך). מסיבה זו, אסטרטגיה ישראלית סדורה, המנווטת את פעילות הדיפלומטיה הציבורית ברשתות החברתיות, היתה יכולות להניב דיבידנדים גבוהים ביחס להשקעה.
סקר של מכון Pew מחודש ספטמבר 2023 מצא כי יותר מ-40 אחוז מהצעירים בארה"ב בגילאי 29-18 צורכים חדשות ברשתות אינסטגרם ו/או טיקטוק,[14] אך מדינת ישראל בקושי נמצאת שם. המצב דומה גם בשאר הרשתות שפונות לצעירים ברחבי העולם.
אלה הצעירים שראינו צועדים ברחובות לונדון או מקימים מחנה אוהלים על מדשאות אוניברסיטת קולומביה. ראשי הקבוצות הללו מכוּנים "קהל אדום" ואותם לא ניתן לשכנע בשום דרך; אך רבים מאלה שהולכים אחריהם נמנים על "הקהל האפור", כזה שעם מספיק מידע ופעולה ממוקדת ניתן להשפיע על דעתם, ואולי אף לשנות אותה. למרבה הצער, ישראל אינה מקדישה להם תשומת לב מספקת.
הפגנה פרו-פלסטינית בניו סאות' ויילס שבאוסטרליה, אוקטובר 2023 | Photo: Nikolas Gannon (Unsplash license)
רבים מתומכי הפלסטינים בחו"ל נמנים על "הקהל האפור", כזה שעם מספיק מידע ופעולה ממוקדת ניתן אולי לשנות את דעתו, אך ישראל אינה מקדישה להם תשומת לב מספקת
לכאורה, ישראל לא הזניחה לחלוטין את החזית הדיגיטלית, אלא שפעמים רבות היא בחרה לעלות על המגרש הלא נכון. בעשור החולף נרשמו מספר ניסיונות ממשלתיים להקים גופים שינהלו מבצעי השפעה לא רשמיים וללא חתימה (influence operations) במרחב הסייבר והדיגיטל. הידוע בהם הוא "קלע שלמה" על גלגוליו השונים, שהופעל תחילה על ידי המשרד לנושאים אסטרטגיים ובהמשך עבר לאחריות משרד התפוצות.[15]
מאמצים אלה מייצגים נאמנה את האסטרטגיה הישראלית בנוגע לעולמות הדיגיטל והרשתות החברתיות, בהנחה שבכלל קיימת אחת כזאת: המדינה מנסה להמציא לה זירות פעולה חדשות, כמו אותם מבצעי השפעה מסורבלים, תוך הקדשת תשומת לב מועטה לזירות הפעילוֹת – רשתות חברתיות ותרבות פופולרית.
הדבר נכון למדיניות ההסברה בכלל ולמדיניות הדיגיטל בפרט. ב-7 באוקטובר התגלה עד כמה הגישה הזאת שגויה.
קריסת הקונספציה
מתקפת חמאס בבוקר שמחת תורה מוטטה לפחות שלוש קונספציות ישראליות – ביטחונית, מדינית והסברתית – וישראל הרשמית מצאה את עצמה משותקת.
כמו בשאר החזיתות, גם לגורמי ההסברה הישראליים לקח זמן רב ״להתאפס״, להתאושש ולפעול. באותה עת עוד פעל משרד הסברה ממשלתי, אך לאור התפוקות העלובות שלו מאז הקמתו מיהרה השרה הממונה, גלית דיסטל-אטבריאן, להכריז על סגירתו לפני שתואשם באחריות כלשהי למחדל.[16]
משרד התפוצות, בראשות השר עמיחי שיקלי, קיבל על עצמו את האחריות לפעולות בתחום הדיגיטל והקדיש מאמצים רבים להוציא לפועל מבצעי השפעה – גלויים וגלויים פחות. כך, למשל, המשרד ניסה להשפיע לכאורה, באמצעות חברה חיצונית, על מקבלי החלטות בארה"ב.[17] אחרי שהמאמץ נחשף בתקשורת, גם תומכי ישראל מובהקים, כמו חבר בית הנבחרים ריצ'י טורס (Torres), ביקרו בחריפות את הניסיון.[18]
לצד זאת, משרד התפוצות אחראי על מיזם "Voices of Israel" (גלגולו הנוכחי של "קלע שלמה"), שלפחות חלק מפעולותיו – שהיו אמורות להיות חשאיות – נחשפו בתקשורת.[19] אתר "העין השביעית", שפרסם באוגוסט 2024 תחקיר על פעילות המשרד במהלך מלחמת "חרבות ברזל", מצא גם כי ניסיונות נוספים לפעול ״מתחת לרדאר״ בארה"ב נבלמו מכיוון שהיו נחשבים בלתי חוקיים שם, והיו עלולים לגרום למשבר דיפלומטי. הצעות אחרות, כגון קמפיין באתר פורנוגרפיה ידוע, נגנזו מחשש שיחזרו לישראל כמו בומרנג.[20]
הפלסטינים התכוננו שנים למאבק הזה ובנו רשת מסועפת של חשבונות רשמיים ולא רשמיים, שידעו איך להציג את עצמם לעולם כצד החלש ולהניע קהלים בינלאומיים לתמוך בהם
כך, ב-7 באוקטובר ישראל היתה צריכה למחוק בתוך ימים אסטרטגיית מיתוג מדינה של עשור ויותר ולעלות על מגרש הסכסוך ללא חימום. לעומתה, הפלסטינים התכוננו במשך שנים למאבק הזה ובנו רשת גדולה ומסועפת של חשבונות רשמיים ולא רשמיים, שעסקו בסכסוך וידעו איך להציג את עצמם לעולם כצד החלש ולהניע קהלים בינלאומיים לתמוך בהם.[21]
עם תחילת המבצע הצבאי של צה"ל ברצועה יצאו הפלסטינים למתקפת דיפלומטיה ציבורית כמו מכונה משומנת. קמפיינים דיגיטליים עם סרטונים, תמונות ועדויות הגיעו תוך דקות מן השטח שהותקף ברצועה לערוצי המדיה ולרשתות החברתיות. התמונות שהופצו לקהלים בכל רחבי העולם הובילו להפגנות ענק נגד ישראל ולקריאות להחרמתה, ברחובות ובקמפוסים – בעיקר בצפון אמריקה ובאירופה.[22] במקביל, גברו הלחצים להעמיד את ישראל ומנהיגיה לדין באשמה המופרכת של "רצח עם", לצד קריאות להטיל עליה סנקציות.[23]
אמינותם של התכנים שהפיצו הפלסטינים כלל לא הייתה רלוונטית – כמעט כל שקר הפך לעובדה, ופעם אחר פעם ישראל נדרשה להוכיח שאין לה אחות. לפעמים היא הצליחה (כמו במקרה הרקטה הפלסטינית שפגעה בבית החולים אל-אהלי בתחילת המלחמה – ראו למטה), לפעמים לא. כך או כך, האסטרטגיה התקשורתית הפלסטינית מאלצת את ישראל להתמודד באופן רציף עם הדיווחים המוטים על פעילותה ברצועה (ובזירות אחרות), במטרה להצר את צעדיה המדיניים והצבאיים של המדינה ולשלול את הלגיטימיות למאמציה – עד כה, ניתן לטעון, בהצלחה לא מבוטלת. וכל עוד ישראל הייתה ועודנה עסוקה במגננה, במקום ניסיונות פרואקטיביים ורחבי היקף להכתיב את הנראטיב – היא אינה יכולה לנצח.
עדיין מעטים מול רבים
מול הכישלון של הגופים הרשמיים, גם בתחום הדיגיטל נכנסו אזרחי ישראל לוואקום. אלה קינן היא הידועה בהם וההאשטג שפרסמה, #HamasisISIS, הפך למזוהה ביותר עם מאמצי ההסברה הישראליים ברשת.[24] לצדה פעלו רבים נוספים כמו שירז שוקרון, ד"ר אלי דוד, ארגוני הסברה וחשבונות סאטיריים שהתגייסו למטרה.[25]
ושוב, כמו בשאר החזיתות, ישראל הרשמית נתקלה בקשיים בניסיונות לרתום את הארגונים האזרחיים למאבק מאורגן ולגבש אסטרטגיה משותפת. כחודש לאחר תחילת המלחמה הכריז משרד התפוצות כי יתמוך כלכלית ביוזמות אזרחיות בתחום לוחמת הרשת.[26] עם זאת, תחקיר "העין השביעית" מעלה שאלות רבות לגבי האפקטיביות של המהלך.[27]
פעילת הרשתות החברתיות אלה קינן מסבירה איך עובד מנגנון התעמולה הפלסטיני, בנובמבר 2023 | מקור: כאן|חדשות - תאגיד השידור הישראלי, יוטיוב
במקביל, בתחילת המלחמה פרסמה הממשלה על הקמת "מנהלת מתנדבים", שתפקידה המיועד היה לתאם "בין מערך ההסברה הלאומי לבין ארגונים והתארגנויות אזרחיות, על מנת להציג חזית אחידה על פי צו השעה".[28] באופן אידיאלי, מאבק כזה לא היה מכפיף את הפעילים האזרחיים למעלה, אלא מנצל את הניסיון והיכולות שלהם על מנת לפתח יחדיו תכנים בהתאם למסרים משותפים. מניסיונו האישי של המחבר בחודשי המלחמה הראשונים, הדבר לא יצא לפועל.[29]
בשורה התחתונה, אם במגרש הצבאי ישראל היא כבר מזמן לא אותה מדינה קטנה וחלשה שהיתה בראשית דרכה, הרי שבתחום הדיגיטל אנחנו עדיין בבחינת מעטים מול רבים. הפלסטינים הניחו במשך שנים ארוכות תשתית רחבה של חשבונות תומכים, לעומת מספר נמוך יחסית של חשבונות תומכי ישראל. עם כל הכבוד לידוענים כמו מייקל רפפורט או לי קרן, מספר העוקבים שלהם באינסטגרם הוא פרומיל מאלה שעוקבים אחרי הדוגמנית הלבנונית-אמריקאית בלה חדיד, שתומכת בקולניות בפלסטינים במלחמה.[30] גם רשת טיקטוק הפופולרית, השייכת לממשלת סין ומוטה לטובת האינטרסים של הממשל בבייג'ינג, מקדמת על פי דיווחים תכנים אנטי-ישראליים ומסתירה את אלה שתומכים בה.[31]
למרות הנחיתות הקשה, עבודה מאומצת וממוקדת יכולה להביא לישראל להישגים. היו מקרים נקודתיים בהם מאמץ כזה הצליח לנצח את הפייק ניוז הפלסטיני. כך, למשל, בערב 17 באוקטובר 2023, כאשר הפלסטינים טענו שצה"ל הפגיז את בית החולים אל-אהלי ברצועה.[32] היה זה מקרה נדיר שבו ישראל הרשמית הצליחה להציג בתוך זמן קצר הוכחות שהפלסטינים הם אלה שירו את הרקטה שפגעה בבית החולים, וכל החשבונות הרשמיים של המדינה, ולצדם אזרחים פעילי רשת, התגייסו להפריך את השקר ועשו זאת בהצלחה.[33] תוך פחות מ-24 שעות ההאשמות הפלסטיניות בנושא הפסיקו להופיע וחברות חדשות רבות פרסמו הבהרות.[34]
תנו לדור העתיד לנהל
באותה ישיבה של ועדת חוץ וביטחון שהתקיימה לאחר "שומר החומות" אמר השגריר רון פרושאור – לשעבר ראש מכון אבא אבן, המוציא לאור את מגזין "הזירה", וכיום שגריר ישראל בגרמניה – כי המדינה צריכה להקים מערך לוחמה דיגיטלי שינהל את המאבק ברשתות החברתיות. אבל – וזה האבל הגדול – הוא הדגיש שבראש מערך כזה חייב לעמוד מישהו מדור הנכדים של הנוכחים באותו החדר, אדם שחי ונושם את העולם הזה ויודע לנהל בו קמפיינים ומאבקים אפקטיביים. לא לוחמה סמויה שנועדה להשפיע בדרג הגבוה, אלא קמפיינים של משפיענים שיודעים לדבר לקהל הרחב ולחולל תנועה ושינוי. למרבה הצער, המציאות הוכיחה כי דבר ממשי לא נעשה.
בימים אלה דנות ועדות שונות בכשלי מלחמת "חרבות ברזל": מבקר המדינה עורך את בדיקותיו, ואולי בעתיד תקום גם ועדת חקירה ממלכתית. הצעות לשיפור פעילות הדיפלומטיה הציבורית הישראלית במרחב הדיגיטלי מן הסתם עוד ישובו ויעלו. למרות התקווה שהפעם מקבלי ההחלטות גם יפעלו בהתאם, ניסיון העבר מלמד שאין סיבה לאופטימיות, ומאמרים כמו זה עוד יוסיפו להיכתב בעתיד.
רפי שמיר כיהן בעבר כראש מערך התקשורת והדוברות במשרד ראש הממשלה ובתפקידו האחרון שימש ראש מערך המדיה במכון אבא אבן לדיפלומטיה ויחסי חוץ באוניברסיטת רייכמן. במסגרת תפקיד זה, הוא גם הוביל את יוזמת Act-IL של האוניברסיטה ואת חדר המלחמה הדיגיטלי שלה בזמן מלחמת "חרבות ברזל".
הערות
[1] "יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ ברביבאי: 'אין לי ספק שצריך להקים מחדש את מערך ההסברה הלאומי'", חדשות הוועדה, וועדת החוץ והביטחון, 27 במאי 2021. https://main.knesset.gov.il/activity/committees/foreignaffairs/news/pages/pr270521.aspx
[2] עינת חלבי, "סקר דעת קהל חדש: ברצועת עזה מעדיפים שחמאס ימשיך לשלוט", YNET, בתאריך 14 ביוני 2024. https://www.ynet.co.il/news/article/ryq5unuh0
[3] שירות גלובס, "מה יהיה עתידו של המותג ישראל?" גלובס, 5 באוגוסט 2007. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000239194 ; Shoshana Solomon, “Israel losing ‘Startup Nation’ image, needs rebranding, study shows,” Times of Israel, 29 October 2020. https://www.timesofisrael.com/israel-losing-startup-nation-image-needs-rebranding-study-shows/
[4] על המונח, ראו למשל:
Keith Dinnie, Nation Branding: Concepts, Issues, Practice, Oxford and Burlington, MA: Butterworth-Heinemann, 2008.
[5] ראו גם: אמיר הלוי, "היחסים עם המפרץ נוסקים, אך התיירות והתעופה עוד ממתינים להמראה", הזירה, 8 בספטמבר 2022. https://www.arenajournal.org.il/single-post/issue12-halevy-tourism
[6] Gerald M. Steinberg, “Uncivil Society: Tracking the Funders and Enablers of the Demonization of Israel,” Israel Studies Vol. 24, no. 2, Summer 2019, pp. 182-205. https://doi.org/10.2979/israelstudies.24.2.15
[7] “Antisemitism in Arab Cartoons during the Israel-Hamas War: A Chronology of Dehumanization of Jews and Demonization of Zionism and Israel,” Anti-Defamation League, 21 December 2023. https://www.adl.org/resources/report/antisemitism-arab-cartoons-during-israel-hamas-war-chronology-dehumanization-jews
[8] גילי כהן, "בנט מינה את אלעד טנא לראש מערך ההסברה הלאומי", כאן11, בתאריך 19 בספטמבר 2021. https://www.kan.org.il/content/kan-news/local/270753/
[9] ירון אברהם, "פרסום ראשון: ראש מערך ההסברה הלאומי מתפטר", N12, בתאריך 9 במאי 2024. https://www.mako.co.il/news-politics/2024_q2/Article-63d8fd6bf2e5f81026.htm
[10] “Trust in Government,” OECD, 2023. https://www.oecd.org/en/topics/sub-issues/trust-in-government.html
[11] דוגמה עדכנית היא דו"ח מספטמבר 2024, שמצא כי כתבי הבי.בי.סי ועורכיו הפרו את הנחיות העריכה של תאגיד השידור הבריטי יותר מ-1,500 פעמים מתחילת המלחמה. ראו:
Camilla Turner and Patrick Sawer, “BBC ‘breached guidelines 1,500 times’ over Israel-Hamas war,” The Telegraph, 7 September 2024. https://www.telegraph.co.uk/news/2024/09/07/bbc-breached-guidelines-more-1500-times-israel-hamas-war/; K.J. Yossman, “BBC’s Israel-Hamas Coverage Breached Own Editorial Guidelines Over 1,500 Times According to New Report,” Variety, 9 September 2024. https://variety.com/2024/tv/global/bbcs-israel-hamas-coverage-breached-editorial-guidelines-asserson-report-1236137850/
[12] ראו למשל:
Rachel O'Donoghue, “Unmasked: The Pro-Hamas ‘Sources’ Used by International Media,” HonestReporting, 19 August 2024. https://honestreporting.com/unmasked-the-pro-hamas-sources-used-by-international-media/
[13] ראו לדוגמה:
Abraham Wyner, “How the Gaza Ministry of Health Fakes Casualty Numbers,” Tablet Magazine, 7 March 2024. https://www.tabletmag.com/sections/news/articles/how-gaza-health-ministry-fakes-casualty-numbers
[14] “Social Media and News Fact Sheet,” Pew Research Center, 15 November 2023. https://www.pewresearch.org/journalism/fact-sheet/social-media-and-news-fact-sheet/
[15] על הקמת "קלע שלמה", ראו: נעה לנדאו, "שגרירים ואלופים לשעבר בחברה שתממן המדינה למאבק ב'תודעת ההמונים'", הארץ, 9 בינואר 2018. https://www.haaretz.co.il/news/politics/2018-01-09/ty-article/.premium/0000017f-ef1c-d8a1-a5ff-ff9e0e490000; על גלגוליה של החברה, ראו סדרת מאמרים באתר "העין השביעית"; על מאמצים אחרים בתחום מבצעי ההשפעה, ראו למשל: איתמר ב"ז, "השר מהליכוד, קבלני הצללים והמערכה על תודעת ההמונים", העין השביעית, 8 ביולי 2024. https://www.the7eye.org.il/523346.
למקורות זרים, ראו:
Eric Cortellessa and Vera Bergengruen, “Inside the Israel-Hamas Information War,” Time, 22 December 2023. https://time.com/6549544/israel-and-hamas-the-media-war/; Shannon Bond, “In a first, OpenAI removes influence operations tied to Russia, China and Israel,” NPR, 31 May 2024. https://www.npr.org/2024/05/30/g-s1-1670/openai-influence-operations-china-russia-israel; Lee Fang and Jack Poulson, “Israeli documents show expansive government effort to shape US discourse around Gaza war,” The Guardian, 24 June 2024. https://www.theguardian.com/world/article/2024/jun/24/israel-fund-us-university-protest-gaza-antisemitism
[16] צבי זרחיה, "גלית דיסטל מתפטרת מתפקיד שרת ההסברה: 'בזבוז כספי ציבור'", כלכליסט, 12 באוקטובר 2023. https://www.calcalist.co.il/local_news/article/s1e24crb6
[17] ראו למשל:
Omer Benjakob, “Israeli Influence Operation Targets U.S. Lawmakers on Hamas-UNRWA,” Haaretz.com, 19 March 2024. https://www.haaretz.com/israel-news/security-aviation/2024-03-19/ty-article-magazine/.premium/israeli-influence-op-targets-u-s-lawmakers-on-hamas-unrwa/0000018e-5098-d282-a19f-7dd95cc70000; Huo Jingman, “How Israel tried to use AI to covertly sway Americans about Gaza,” NPR, 5 June 2024. https://www.npr.org/2024/07/09/nx-s1-4994027/israel-us-online-influence-campaign-gaza;
עומר בן יעקב, "חשיפת 'הארץ': מדינת ישראל הפעילה מבצע השפעה חשאי נגד מחוקקים אמריקאים", הארץ, 5 ביוני 2024. https://www.haaretz.co.il/news/security/2024-06-05/ty-article-magazine/.premium/0000018f-e754-d104-abff-e7f539f20000.
[18] Luke Tress/JTA and Hannah Sarisohn, “Ritchie Torres slams ‘blithering idiots’ behind the secret Israeli influence op. targeting him,” Jerusalem Post, 8 June 2024. https://www.jpost.com/israel-news/article-805398 ; Dell Cameron, “US Leaders Dodge Questions About Israel’s Influence Campaign,” Wired, 11 June 2024. https://www.wired.com/story/israel-us-disinformation-us-lawmakers/
[19] ראו לעיל: ב"ז, "השר מהליכוד, קבלני הצללים והמערכה על תודעת ההמונים"; וכן:
Cortellessa and Bergengruen, “Inside the Israel-Hamas Information War”; Bond, “In a first, OpenAI removes influence operations”; Fang and Poulson, “Israeli documents show expansive government effort to shape US discourse”; Tress and Sarisohn, “Ritchie Torres slams ‘blithering idiots’.”
[20] ראו: איתמר ב"ז, "כך הובסה ישראל במלחמת ההסברה", העין השביעית, 20 באוגוסט 2024. https://www.the7eye.org.il/527485
[21] ראו למשל:
Philippe Assouline, “Manufacturing and Exploiting Compassion: Abuse of the Media by Palestinian Propaganda,” Publication No. 597, Jerusalem Center for Security and Foreign Affairs, September-October 2013. https://jcpa.org/article/manufacturing-exploiting-compassion-abuse-media-palestinian-propaganda/; Daniel Byman and Emma McCaleb, “Understanding Hamas’s and Hezbollah’s Uses of Information Technology,” Brief, CSIS, 31 July 2023. https://www.csis.org/analysis/understanding-hamass-and-hezbollahs-uses-information-technology; Shachar Kleiman, “The political handbook for terrorists: A glimpse into the Hamas propaganda machine,” Israel Hayom, 25 January 2024. https://www.israelhayom.com/2024/01/25/the-political-handbook-for-hamas-terrorists-a-glimpse-into-the-hamas-propaganda-machine/
[22] Zoe Sottile, and Abby Baggini, “Pro-Palestine protests in DC and across the US call for a ceasefire,” CNN, 4 November 2024. https://edition.cnn.com/2023/11/04/us/washington-dc-ceasefire-protests-palestine/index.html; Le Monde's correspondents in Europe, “Protests against Gaza war take hold on European campuses,” LeMonde, 17 May 2024. https://www.lemonde.fr/en/international/article/2024/05/17/protests-against-gaza-war-take-hold-across-european-campuses_6671727_4.html ; “Major events in Pro-Palestinian protests at US universities,” Reuters, 3 May 2024. https://www.reuters.com/world/us/pro-palestinian-encampments-us-universities-2024-05-02/ ; EuroNews and AP, “Pro-Palestinian protests take hold in Europe as they intensify in US,” EuroNews, 27 April 2024. https://www.euronews.com/2024/04/27/pro-palestinian-protests-take-hold-in-europe-as-they-intensify-in-us
[23] Ivana Kottasová and Madalena Araujo, “Exclusive interview: ICC prosecutor seeks arrest warrants against Sinwar and Netanyahu for war crimes over October 7 and Gaza,” CNN, 20 May 2024. https://edition.cnn.com/2024/05/20/middleeast/icc-israel-hamas-arrest-warrant-war-crimes-intl/index.html
[25] אריק סגל, אופיר בראל ומשה קוויאט, "בין אוקראינה לעזה: סאטירה דיגיטלית בשירות המלחמה", הזירה, 17 בדצמבר 2023. https://www.arenajournal.org.il/single-post/meme-wars-swords-of-iron
[26] משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, "מבחן תמיכה בגופים אחרים - פעילות תודעה מלחמת חרבות ברזל", 14 בנובמבר 2023. https://www.gov.il/he/pages/kolkore-141123
[27] ב"ז, "כך הובסה ישראל".
[28] ראש ממשלת ישראל (@IsraeliPM_Heb), טוויטר, 14 באוקטובר 2023. https://x.com/IsraeliPM_heb/status/1713256812445569215
[29] המחבר היה אחד הפונים למנהלת המתנדבים, בתפקידו כראש יוזמת Act-IL של אוניברסיטת רייכמן בתחילת המלחמה, אך לא זכה למענה.
[30] למייקל רפפורט (@michaelrapaport), למשל, יש כשני מיליון עוקבים באינסטגרם – בעוד לבלה חדיד (@bellahadid) יש 61 מיליון.
[31] Brad Polumbo, “Why Your TikTok Feed Is Full of Anti-Israel Videos | Opinion,” Newsweek, 7 November 2023. https://www.newsweek.com/why-your-tiktok-feed-full-anti-israel-videos-opinion-1841654; David Ingram, “TikTok’s content on some political subjects aligns with the Chinese government, study says,” NBC News, 21 December 2023. https://www.nbcnews.com/tech/tiktoks-content-political-subjects-aligns-chinese-government-study-say-rcna130448; Barak Herscowitz, “How systemic bias against Jewish, Israeli content creators influenced me to leave TikTok – opinion,” Jerusalem Post, 26 May 2024. https://www.jpost.com/opinion/article-802615
[32] Reemul Balla, “Israel-Hamas war: At least 500 people killed in hospital bombing in Gaza, Palestinian officials claim,” Sky News, 18 October 2023. https://news.sky.com/story/israel-hamas-war-at-least-500-people-killed-in-hospital-bombing-in-gaza-palestinian-officials-claim-12986454
[33] “Gaza Hospital Blast: Initial IDF Al-Ahli Report,” IDF, 18 October 2023. https://www.idf.il/en/mini-sites/hamas-israel-war-24/all-articles/al-ahli-al-ma-amadani-hospital-initial-idf-aftermath-report-october-18-2023/
[34] Matt Berg, “NYT admits error in Gaza hospital report,” Politico, 23 October 2023. https://www.politico.com/news/2023/10/23/gaza-hospital-new-york-times-00122986
Comments