נקודת החולשה הכי גדולה היא משרד החוץ, שכמשרד ממשלתי בקושי מקשיבים לו

מהי נקודת החוזק המשמעותית ביותר של הדיפלומטיה הישראלית בימינו?

ללא ספק נקודת החוזק שלנו היא דיפלומטים שמכירים היטב את התחום – הן דיפלומטים ותיקים והן צוערים מוכשרים ומסורים. אף שאין לי מילה טובה לומר עליו כארגון, יש במשרד החוץ מספר אנשי מקצוע ברמה גבוהה, הן במטה בארץ והן כשליחים בעולם. במקומות הקריטיים יש בדרך כלל שגרירים טובים ושליחים טובים.

מהי נקודת החולשה הכי גדולה שלה?

נקודת החולשה הכי גדולה של הדיפלומטיה הישראלית היא משרד החוץ. כמשרד ממשלתי אין לו מעמד במערכת השלטונית הישראלית ובקושי מקשיבים לו. למרבה הצער, גם אין בו ארגון, אין תוכניות לטווח ארוך ואין תוכנית פעולה – לא אסטרטגית ולא לכוח אדם. מי שעושה את העבודה הם הדיפלומטים עצמם, כל אחד באופן אישי, במקום שבו הוא משרת ולפי מיטב הבנתו, אבל לא כחלק ממערכת. בהיעדר ארגון מסודר, אין מערכת שלומדת ומתקנת את עצמה, וזה חמור מאוד.

מהי ההזדמנות הכי חשובה שעומדת כיום בפניה?

דווקא היום יש למשרד החוץ הזדמנות לבוא לידי ביטוי, כיוון שלא הכל עובר דרך הפריזמה הצבאית והאויבים שלנו נמצאים רחוק מכאן. בקונסטלציה כזו, יש משקל עצום לדיפלומטיה ולמשחק הבינלאומי, וצריך לעשות זאת נכון.

מהו האתגר ו/או האיום המרכזי שבפניו היא ניצבת?

ההזדמנות והאיום שזורים למעשה האחד בשני: יש היום מערכת מאוד מורכבת מולנו בחזית הצפונית, שנוצרה כתוצאה מההתפתחויות במלחמת האזרחים בסוריה ומעורבות המעצמות בה. כמעט כל אחת מהן נמצאת שם, ברמה כזו או אחרת. יש משקל עצום לתמרון הדיפלומטי הנכון מול הרוסים, האיראנים וכמובן האמריקאים – כל מי שמעורב בשיקום סוריה אחרי המלחמה. המתיחות בין סעודיה ומצרים מצד אחד, אל מול איראן ושליחיה – חיזבאללה ובמידה מסוימת חמאס – ובנוסף, נשיא אמריקאי התומך בישראל, יכולים ליצור הזדמנות אסטרטגית ליצירת לגיטימיות ללחימה שלנו בטרור. אובדן הלגיטימיות של ישראל בעולם, לרבות הניסיון להכפיש אותנו בכל תחום ולערער על זכותנו לקיום – מה שקיבל את שם הקוד BDS – הוא מקרה קלאסי לטיפולו של משרד החוץ. עם זאת, כיוון שהמשרד נטול מעמד כלשהו של ארגון שותף ובעל השפעה, פיזרו את המשימה הזו בין כל מיני משרדים ממשלתיים אחרים.

---

מתן וילנאי הוא אלוף במילואים ושגריר ישראל לשעבר בסין, ראש תוכנית ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). שירת במשך 36 שנה בצה"ל ושימש בתפקידו האחרון סגן הרמטכ"ל. לאחר שחרורו נבחר כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה וכיהן כשר המדע, התרבות והספורט, סגן שר הביטחון והשר להגנת העורף

(צילום: באדיבות המחבר)